מדרשלגלות את הדרשה. לשמור על ההקשר.

קריאה במקור

הערות ותיקונים על מדרש לקח טוב · שמות · פרק 12

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
שומע אני. מכילתא ריש בא. ומכאן מתחיל המכילתא. ומובא בתנחומא בא ונרשם שם ״ממכילתית דר׳ ישמעאל״ והיא הוספה שהוסיף המעתיק אלו הדברים מהמכילתא. ומובא בילקוט רמז קע״ט וקפ״ז בשם המכילתא.
2
הדבור. כ״ה גם בילקוט. ובמכילתא לפנינו הגי׳ הדבר והוא מלשון מקרא והדבר אין בהם (ירמיה ה יג) וכ״ה במ״ס אות א׳ ועיין במאיר עין הערה א׳.
3
למשה ולאהרן. במכילתא לאהרן ולמשה.
4
ת״ל ויהי ביום דבר ה׳. כאשר היא במכילתא כן יש לתקן לפנינו כשהוא אומר ויהי ביום דבר ה׳ אל משה בארץ מצרים, למשה היה הדבור ולא לאהרן, א״כ מה ת״ל אל משה ואל אהרן אלא מלמד שהי׳ כו׳ ועיין ספרא ויקרא פ״ב ובמדות סופרים להרה״ג מהרא״ה ווייס אות ב׳.
ד. כלל לדברות. בתנחומא וילקוט הגי׳ כלול לדברות ופי׳ ראוי וכן הגיה הרב החכם מהר״ם א״ש במכילתא, ע״ש במאיר עין אות ג׳.
5
ולמאמרות. ליתא במכילתא.
6
הקיש הכתוב. מכילתא שם.
7
חוץ לכרך. מכילתא, ורש״י עה״ת ועיין תנחומא ושמ״ר פי״ב בפ׳ כצאתי.
8
עד שלא נבחרה א״י. הוא מאמר בפני עצמו, ובמכילתא הגי׳ ועד והגיה הרב בעל מאיר עין שצ״ל עד.
9
לא הוכשרו לדבור. עיין מכילתא ושם נמצא אריכות דברים.
10
שכן מצינו ביונה. מכילתא. וע״ש.
11
והכתיב אנה אלך. במכילתא יש הוספת דברים.
12
משל לעבד של כהן. במכילתא לעבד כהן פי׳ עבד של כהן, ובילקוט יונה רמז תקמ״ט בשם המכילתא משל לעבד שברח מרבו כהן.
13
אשלח אחריך עבדים כיוצא בך. במכילתא גי׳ אחרת אמר לו רבו יש לי עבדים כיוצא בך.
14
כך ברח יונה וה׳ הטיל רוח וגו׳. במכילתא הגי׳ כך אמר יונה אלך לי בחו״ל מקום שאין השכינה נגלית וכו׳ אמר לו הקב״ה יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה׳ הטיל וגו׳.
15
רוח סערה. וכן מובא בכ״י פלארענץ, ובקרא כתיב רוח גדולה.
16
שנית נדבר. מכילתא שם ושם בטעות ודבר והגיהו לנכון הרב בעל מ״ס והרב בעל מ״ע שצ״ל נדבר, וכ״ה לנכון בילקוט ירמי׳ רמז שכ״ה ועיין יבמות צ״ח ע״א.
17
ר׳ נתן אומר. כ״ה גם בילקוט יונה רמז תק״ן, ובמכילתא הגי׳ רבי יונתן אומר, יש להגיה ר׳ נתן, ולמחוק אותיות ״יו״.
18
שכן הנביאים. במכילתא האבות והנביאים. ועיין בהערת בעל מ״ס, ובעל מ״ע.
19
צא אמור להם מיד. מכילתא שם.
20
ד״א לך אמור להם. הוא דברי ר״א במכילתא שם.
21
מיכן לאומר. יומא ד׳ ע״ב.
22
א״ר ישמעאל. מכילתא פרשה א׳, ומובא בילקוט רמז קפ״ח.
23
ר׳ אלעזר. מכילתא שם. ובמכילתא המאמר והלא כל הדברות מובא בשם רשב״י.
24
זה ניסן. מכילתא שם.
25
שיש בו חג ואסיף ותקופה ושנה. וכ״ה במכילתא ובילקוט הגי׳ שיש בו חג האסיף ותקופת השנה וכן תיקן הרב בעל מאיר עין במכילתא שם. ועיקר כגי׳ רבינו שלא יצדק לשון תקופת שנה יוצאת בו.
26
וכן כתבו אנשי כנסת הגדולה. הוא עפ״י מאמרם (ב״ב ה׳) אנשי כנסת הגדולה כתבו מגילת אסתר, ובמכילתא שם ליתא המלות וכן כתבו אנשי כנה״ג ושם הגי׳ אע״פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר בחדש הראשון הוא חדש ניסן.
27
ניסן שבו נעשה נסים. הוספת רבינו.
28
תנן התם. ר״ה ב׳ ע״א במשנה.
29
דתנן בשלהי מס׳ שביעית. פ״י מ״ה.
30
מאי פרוזבול. גיטין ל״ו סע״ב.
31
פרוסבולי ובוטי. עיין במוספי שכתב בערך בט נראה שמלת פרוזבולי ובוטי מלה אחת היא פרוסבוליבטי פירושה בל״י לפני יועצים ובית דין והבאים אחר רב חסדא (כי רב חסדא אמר פרס בולי ובוטי) חשבו שהן שתי מלות כו׳. אולם מה יענה המוספי שרב חסדא בעצמו אמר (מגילה ט״ו סע״ב) זה בא בפרוזבולי וזה בא בפרוזבוטי. ועיין בדברי הרמ״ל בהערה שם.
32
בולי אלו עשירים בוטי אלו עניים. בגמרא גיטין סיים שם בולי אלו עשירים דכתיב ושברתי את גאון עוזכם ותני רב יוסף אלו בולאות שביהודה, בוטי אלו עניים דכתיב העבט תעביטנו.
33
וזה תקון של פרוזבול. שביעית פ״י מ״ד.
34
כדי שיהא האדם סומך על שטרו כו׳. עיין רש״י ר״ה ב׳ ע״א ותוס׳ שם ד״ה לשטרות, ובפי׳ הרמב״ם שביעית פ״י מ״ה ובהר״ש שם.
35
בידוע שהשטר מוקדם הוא ופסול. בכ״י פלארענץ בידוע שהשטר מאוחר הוא וכשר.
36
והשטר מאוחר וכשר. בכ״י פלארענץ והשטר מוקדם ופסול.
37
והמוקדם פסול. זה ליתא בכ״י פלארענץ רק הגי׳ שם והשטר מוקדם ופסול ואינו גובה אפילו בזמנו לפי ששטר שנפסל מקצתו נפסל כולו.
38
אבל מן המשוחררים גובה. ליתא בכ״י פלארענץ.
39
ומנלן דלמלכים מונין מניסן. מכילתא בא פ״א, ר״ה ב׳ ע״ב.
40
זיו זה אייר. עיין בתוס׳ שם ד״ה בחודש זיו.
41
ולרגלים. מכילתא שם, ור״ה ד׳ ע״א.
42
לכם ולא לגוים. מכילתא שם.
43
סימן הוא לכם. מכילתא שם עיין פסיקתא פרשת החודש דף נ״ג ע״א, ונ״ד ע״א.
44
הקטן מונה לקטן. פסיקתא פ׳ החודש נ״ד ע״א וב״ר פ״ו, דרך ארץ הוא הגדול מונה לגדול כו׳ ועיין בפסיקתא שם בהערות שלי.
45
וכשם שהחודש מתחדש. עיין בפסיקתא שם במאמר של ר׳ נחמן.
46
וכשם שהלבנה מושלת. ב״ר ופסיקתא שם וע״ש בהערה ר״ד.
47
חידוש הוא לכם. עיין פסיקתא שם דף נ״ב ע״א.
48
סבור אתה מיעוט חדשים שנים. מכילתא בא פ״ב.
מח. זה ניסן. ברכות י׳ ע״ב וש״נ מכילתא פ״ב.
49
ומנין שמעברין. עיין מכילתא שם.
50
במס׳ סנהדרין פ״א. דף י״א ע״ב. ובכ״י פלארענץ חסר הציון הזה.
51
וכה״א במלכים. עיין סנהדרין י״ב ע״א.
52
נציבים. וכן מובא בגמרא שם ובקרא כתיב נצבים.
53
ונציב אחד בארץ. בקרא ונציב אחד אשר בארץ.
54
וכמה עבור. מכילתא בא פ״ב.
55
מה אתם ב״ד אף לדורות בב״ד. עיין פסיקתא החודש דף נ״ה ע״א. ובהערות שלי. ובמכילתא סוף פ״ב ר׳ יאשיה אומר מנין שאין מעברין את השנה אלא בב״ד הגדול שבירושלים ת״ל ראשון הוא לכם. ועי׳ ר״ה כ״ב ע״א ובפירש״י ותוס׳.
56
כך עושין בארץ ישראל לפני ראש הישיבה. זה ליתא בכ״י פלארענץ.
57
מדרש. היא בחזית על הכתוב הזה וכן נשנה בפסיקתא החודש דף נ׳ ע״א.
58
שריעה ואיחה אותו. מענין ריעות ואחוה עיין בפסיקתא שם בהערה פ״ה.
59
ד״א עת הזמיר. פסיקתא וחזית שם.
נט. אלו בחורי ישראל. ברכות מ״ג ע״ב.
60
לכם הוא מסור. פסיקתא החודש נ״ג ע״א, ומובא בילקוט רמז קצ״א.
61
שמואל בר אבא אמר. בפסיקתא החודש נ״ד ע״ב הגי׳ ר׳ שמלאי תני בשם שמואל והבאתי שם בהערה ר״ז בילקוט בא רמז קצ״א הנוסחא ר׳ שמואל בר אבא.
62
כל חודש שהוא נולד. היא ג״כ כגירסת הילקוט עיין שם בהערה ר״ח.
63
קודם לשש שעות. ר״ל אם יהי׳ מולד הלבנה ביום כ״ט קודם שש שעות אז תגדל בלילה שאחריו עד שתראה לעין, אבל אם הוא לאחר ו׳ שעות ביום, היא קטנה מאד ואין כח בעין אנוש לראותה. עיין ר״ה כ׳ ע״ב וברש״י שם. ובפסיקתא שם בהערה ר״ט העירותי שעפ״י הפסיקתא יסד הקליר בפיוט אבי כל חוזה לפרשת החודש זהר לשעות שש, תארו להתאשש פחות משש כל עין יעשש.
64
תני דבי ר׳ ישמעאל. סנהדרין מ״ב ע״א.
65
מאי מברך. שם, וכן הוא הנוסח ברמב״ם הל׳ ברכות פ״י הט״ז.
66
ובזמן שהיו ישראל. כלהביאמר עד הכתוב דברו אל כל עדת ישראל, הם דברי רבינו מדנפשי׳.
סו. הוא שאמרו רז״ל. ר״ה כ״ה ע״א.
67
ועליהם אמר ישעיה הנביא. וכ״ה בכ״י פלארענץ, ויש לתקן שצ״ל ירמיה הנביא.
68
דברו אל כל עדת בני ישראל. וכן מובא במכילתא בא פ״ג, אולם במקרא כתוב דברו אל כל עדת ישראל ומובא לנכון בכ״י פלארענץ.
69
ואתה תדבר אל בני ישראל. וכ״ה במכילתא פ״ג. מקרא זה לא מצינו בכל התורה, ועיין במפרשי המכילתא זה ינחמנו וברורי המדות, ומדות סופרים ומאיר עין, כלם האריכו בזה והנכון כגי׳ רש״י עה״ת והלא כבר נאמר אתה תדבר (שמות ז ב) או צ״ל ואתה דבר אל בני ישראל (שמות לא יג).
70
אלא כיון שהיה משה רבינו מדבר היה אהרן מימינו, עיין במכילתא ומובא בילקוט רמז קצ״א ותראה שחסר פה מאמר שלם מן וכי שניהם היו מדברים במאמר ר׳ ישמעאל עד וכי שניהם היו מדברים במאמר ר׳ אחי ב״ר יאשיה, וכן חסר בכ״י פלארענץ ובכ״י פ״ב.
71
והדבור יוצא מביניהן כאילו יוצא מבין שניהן. במכילתא הגי׳ כאלו השלשה מדברים. וגם רש״י עה״ת הביא כמו שהביא רבינו והדבור יוצא מבין שניהם כאלו שניהם מדברים, ועיין במפרשי המכילתא.
72
להוציא פסח דורות. מכילתא בא פ״ג, ורש״י עה״ת.
73
וכי כולן. שם.
74
מיכן. מכילתא, וקידושין מ״א ע״ב.
75
טלה. שם.
76
בא הכתוב. מכילתא שם, ועיין רש״י עה״ת ועוד יש בו מדרש כו׳.
77
ובלבד שלא יהא שם אחד. גירסת הילקוט ברמז קצ״ב ובלבד שיהא, וכן הגיה הרב בעל מאיר עין במכילתא ע״ש באות י״ח.
78
לעשות טפילה עיקר. ועיקר טפילה. במכילתא שם הגי׳ שלא לעשות.
79
ר׳ ישמעאל. במכילתא מובא לפני זה דברי ר׳ עקיבא.
80
שכינו מכל מקום. שם.
81
ד״א. שם.
82
ר׳ יאשיה. מכילתא שם ועיין פסחים ס״א ע״א.
83
לשון סורסי הוא. המלה סורית עיין מה שהעיר הרב החכם ר׳ אלחנן בריל בספרו פרעמדשפראכליכע רעדענסארטען צד 37.
84
כל זמן שהוא חי. מכילתא.
85
להוציא בעל מום. כלהביאמר הוא מהמכילתא.
86
פסח מצרים. מכילתא ע״ש.
87
וכי כל הקהל שוחטין. מכילתא. ועיין קידושין מ״ב. ומובא ברש״י עה״ת.
88
בעשור לחודש הזה. בקרא כתיב בעשור לחודש הראשון.
89
ד״א למה הקדים לקיחת הפסח מבעשור. במכילתא שם ומובא בילקוט רמז קצ״ה מפני מה הקדים לקיחתו של פסת לשחיטתו ד׳ ימים. וכן מובא ברש״י עה״ת לסיים מה שלא צוה כן בפסח דורות.
90
ר׳ מתיא בן חרש אומר. מכילתא וילקוט שם ורש״י עה״ת.
91
לפי שהגיע זמן השבועה. עיין במכילתא ושם הגי׳ נשתנית.
92
ארבע מצות היה להם לישראל כו׳. מכילתא שם. ועיין בפסיקתא ויהי בשלח דף פ״ג ע״ב בזכות ד׳ דברים נגאלו ישראל ממצרים. וע״ש בהערה ס״ו. ויש להוסיף על דברי שם שנשנה גם במדרש שו״ט מזמור קי״ד ופדר״א פמ״ח ותנחומא בלק.
93
לא גילו את סודם. בפסיקתא שם ושלא היה בהן לשון הרע דבר נא באזני העם וישאלו וגו׳ את מוצא זה הדבר היה מופקד אצלן כל שנים עשר חודש ולא נמצא אחד מהם שהלשין על חבירו. ובמדרש שו״ט כתוב ולא גילו מסתורין. והמלה יונית ורומית ופי׳ סוד ורבינו הציג תמורתו ״את סודם״.
94
אחת היתה ופירסמה הכתוב. ושם אי׳ שלומית בת דברי למטה דן (ויקרא כד יא).
95
דכתיב אלהי העבריים. עיין בפסיקתא שם הערה ס״ח.
96
אמרו לו למשה. עיין מכילתא שם.
97
נאמר שמירה בפסח. מכילתא ועיין פסחים צ״ו ע״א.
98
מכאן אמרו אין פוחתין. ערכין י״ג ע״א במשנה ומובא במכילתא שם.
99
הא ארבעה ימים. עד ד׳ ימים. הם דברי רבינו מדנפשי׳.
100
בין בחול בין בשבת. מכילתא.
101
מיכן אמרו. פסחים ס״ד ע״א במשנה, ומכילתא שם.
102
כתים. במשנה ובמכילתא כתות.
103
משש שעות. עיין במכילתא שם.
104
ר׳ נתן אומר. מכילתא שם והוא הביא רק זכר לדבר.
105
רשב״י אומר. מכילתא ועיין שם בפירוש הרב בעל מאיר עין אות ל׳. וע׳ בנוספות בסוף המכילתא דף ק״ו ע״ב שנראה שחזר מפירושו.
106
בן בתירא אומר. מכילתא שם ועיין בפי׳ מאיר עין אות ל״א.
107
לפי שהיו ישראל במצרים מניחין את המילה. עיין ספרי ח״א פסקא ס״ז וח״ב פסקא ש״נ. ועיין שמ״ר פי״ט ורבותינו אמרו לא בקשו ישראל למול במצרים אלא כלם בטלו המילה במצרים כו׳ היה אומר הקב״ה אם אין אתם נימולין אין אתם אוכלים הפסח מיד נתנו עצמן ומלו ונתערב דם הפסח בדם המילה שנאמר ואעבור עליך ואראך מתבוססת בדמיך וגו׳. חיי בדם הפסח חיי בדם המילה ע״כ ועיין ג״כ שמ״ר פ״א שישראל בעצמם הפרו ברית מילה וכ״ה בתנחומא בהעלותך ועיין פדר״א פכ״ט שפרעה מנע מהם ברית מילה וסיים שם ואומר לך בדמיך חיי ואומר לך בדמיך חיי א״ר אליעזר מה ראה הכתוב לומר שתי פעמים בדמיך חיי אלא אמר הקב״ה בזכות דם ברית מילה ודם פסח גאלתי אתכם ממצרים. וע׳ מכילתא בא רפ״ה.
108
שומע אני בין ביד בין בכלי. מכילתא בא פ״ו ומובא בילקוט רמז קצ״ז בשם המכילתא.
109
שעוקף היה עושה בתוך האסקופה. בכ״י פ״ב ששקף הי׳ עושה. ובכ״י פלארענץ שעוקה הי׳ עושה, ובילקוט רמז קצ״ז בשם המכילתא שעיקה חוקק בצד האסקופה ונרשם בצדו פי׳ חפירה, ולפנינו במכילתא שעוקר וחוקק בצד האסקופה. יש לתקן שעוקה חוקק ופי׳ שחוקק גומא. ומובא בערוך ערך סף בשם המכילתא והביא הגי׳ הנכונה שעוקה חוקק. ולהלן פרשה י״א על הכתוב אשר בסף הגי׳ במכילתא שעוקה חוצץ בצד האסקופה והגיה בעל איפת צדק שצ״ל שחוקק עוקה בתוך האסקופה. ועיין להלן הערה רמ״ב.
110
דברי ר׳ שמעון, הוספתי כמו שהוא במכילתא, ובכ״י פלארענץ הגי׳ דברי ר׳ ישמעאל ר׳ יונתן אומר וכן הי׳ הגי׳ לפני בעל הילקוט במכילתא, וכן יש לתקן במכילתא וכן הוא הגי׳ במכילתא פ״ז בפ׳ וראיתי את הדם.
111
רואים דם השיים. כ״ה גם בכ״י פלארענץ ופי׳ דם השה. ובמכילתא וילקוט ליתא.
112
שומע אני. מכילתא.
113
הא אם הקדים. הוספתי כמו שהוא במכילתא.
114
כדברי ר׳ ישמעאל. כ״ה גם בכ״י פלארענץ וכ״י פ״ב. ולפנינו במכילתא הגי׳ נמצינו למדין שלש מזבחות הי׳ להם במצרים המשקוף ושתי המזוזות, ר׳ שמעון אומר ארבעה היו, הסף והמשקוף ושתי המזוזות. ולפני רבינו היתה הגי׳ ר׳ ישמעאל אומר ארבעה. ובאיפת צדק מחק במכילתא ר׳ שמעון אומר וגורס ר׳ ישמעאל אומר כי ר׳ ישמעאל הוא בעלהביאמר במכילתא שם אין סף אלא אסקופה.
115
אין לי. מכילתא.
116
יושבין בהם מנין. במכילתא ובילקוט הגי׳ ישנים בהם מנין. וכן בתיב״ע על בתיא דייכלון יתיה ודדמכין בהון. הי׳ גם לפניו הגי׳ ישנים בהם. אולם במכילתא פ״ז על הכתוב על הבתים. כתוב למה נאמר והלא כבר נאמר על הבתים אשר יאכלו אותו בהם, אין לי אלא בתים שיאכלו בהם, בתים שהיו יושבים בהם מנין ת״ל על הבתים אשר אתם שם מכל מקום. והילקוט הביא גם כאן בשם המכילתא שהיו ישנים בהם.
117
ת״ל על הבתים אשר יאכלו אותו בהם. היא גי׳ ישרה ובמכילתא ובילקוט הגי׳ ת״ל על הבתים אשר אתם שם. והוא פסוק להלן י״ג. ועיין בהערה שלפניה.
118
לא טלפים. מכילתא ומובא ברש״י עה״ת.
119
שומע אני כל הלילה. מכילתא וע״ש.
120
מיכן אמרו. ברכות ב׳ ע״א במשנה. ומובא במכילתא.
121
אכילת פסחים ואכילת זבחים. כ״ה במכילתא ובמשנה לא תני בה אכילת פסחים ואכילת זבחים. ובמשנה שבירושלמי דפוס מגנצא עם פי׳ מרבינו שלמה סירליאו כתוב במשנה ואכילת פסחים לכן מזה תראה לאמרו בירושל׳ שם אנן תנינן אכילת פסחים אית דלא תני אכילת פסחים. ובמשנה שבבבלי לא תני בה אכילת פסחים ופריך עלה דמתניתין ואילו אכילת פסחים לא קתני ורבינו הביא כמו שהיו לפניו במכילתא.
122
ולא צלי שפוד. מכילתא שם.
123
אסכלה. כמו אסכרה והמלה יונית φυλαχή (בראטראסט).
124
ולא צלי חרס של תנור. וכ״ה בכ״י פלארענץ ופ״ב ובילקוט הגי׳ ולא צלי תנור של חרס ובמכילתא לפנינו ולא צלי התנור. ובילקוט שם חסר הציון מכילתא כי הציון זבחים נ״ז מוסב רק עלהביאמר א״כ מה ת״ל בלילה.
125
הוסיף לו. מכילתא.
126
מנין. שם.
127
ד״א. מכילתא שם.
128
אין נא. מכילתא שם. ועיין רש״י והראב״ע ועיין פסחים מ״א ע״א.
קכח. לשון אנינה כו׳. הוא דברי רבינו.
129
ולא בשל ומבושל. עד לחייב על החי. הם דברי רבינו.
130
לחייב על החי. מכילתא.
131
אין לי אלא במים. מכילתא.
132
וק״ו. במכילתאהביאמר וק״ו הוא מובא ברישא בשם ר׳ ישמעאל ואח״כ מובא בשם ר״ע מה שהביא המחבר ברישא, ועיין פסחים י״א ע״א.
133
לפי שמצינו בישול בפסח. שענינו צלי עיין מכילתא שם אין בשל אלא צלי כו׳.
134
ויבשלו את הפסח. וכן מובא בכ״י פלארענץ וגם במכילתא מובא כן ובמקרא כתוב ויבשלו הפסח.
135
מה ת״ל. עיין מכילתא.
136
מקולס. מכילתא ועיין פסחים ע״ד ע״א וברש״י שם.
137
אלו הדקין. עיין פסחים שם וברש״י עה״ת.
138
לפי שאין לוקין. מכות ה׳ ע״ב וע״ש י״ג ע״ב.
139
ולא יוסיף. בקרא לא בלי וי״ו.
140
ליתן לו בקר שני לשריפתו. שבת כ״ד ע״ב.
141
מגיד שאינו נשרף עד אור י״ו. מכילתא שם סוף פ״ו ועיין במפרשי המכילתא.
142
במס׳ שבת. כ״ד ע״ב.
143
ואמרינן. שבת כ״ג ע״ב.
144
ואם חל י״ו להיות בשבת. מכילתא שם.
קמד. ולא מפרישין חלת האור. פסחים מ״ו ע״א.
145
כיוצאי דרכים. מכילתא פ״ז וילקוט רמז קצ״ט בשם המכילתא וברש״י עה״ת מתניכם חגורים מזומנים לדרך.
146
ר׳ יוסי הגלילי. מכילתא שם.
147
במס׳ שבת. דף ט׳ ע״ב ע״ש.
148
שני חפזון. מכילתא שם, ועיין ברכות ט׳ ע״א. ודרש בחפזון ב׳ חפזון.
149
ב׳ עפרים. חולין פ״ג ע״ב.
150
שיהיו כל מעשיהם. מכילתא שם.
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Lekach Tov on Torah, Vilna 1884
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001922206

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 0e18c18f42d9691e032ee7a2f3fe003381dd7844ceda79f0ac31b43433b58ee1