מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 4

משכני אחריך נרוצה. אמ' כנסת ישראל לפני הקב"ה רבונו של עולם משכנו מן הגלות הזה שהגלות הזה נמשל לבור. כענין שתני בבור תחתיות במחשכים במצולות. ואו' ויעלני מבור שאון וגו'. וכל מי שהוא בבור צריך משיכה לעלותו כענין שנ' וימשכו ויעלו את יוסף מן הבור. וישראל צועקים לפני הקב"ה מתוך הגלות למשכם ולהעלותם.

אחריך נרוצה. לאחר שתעלנו מן הגלות נרוצה אחרי תורתך ואחרי מצותך. ועוד אם אנו מעוטים נהיה רבים שנ' ואמרת בלבבך מי ילד לי את אלה ואני שכולה וגלמודה לכך התחיל בלשון יחיד וחזר ואמ' נרוצה כלשון ארוצה. כמו נעשה אדם. אולי אוכל נכה בו. והוא מאותיות אית"ן המשמשין זה לזה. ד"א משכני אחריך כמו ישראל נושע בי"י תשועת עולמים לא תבושו ולא תכלמו עד עולמי עד. פתח בלשון יחיד וסיים בלשון רבים. שישראל נקרא יחיד ונקרא רבים.

הביאני המלך חדריו. ברוך הוא שהוציאנו ממצרים ומשכנו אצלו כענין שנ' ואהבת עולם אהבתיך על כן משכתיך חסד. וכאן הביאני השם חדריו. בחדרי התורה והמצות. ובחדרי מקדשו. וכשם שהביאני אז חדריו כן עוד תמשיכני ותביאני חדריך. כשם שהבטחתני והביאותים אל הר קדשי ושמחתים בבית תפילתו. וכן דוד אמ' שלח אורך ואמתך המה ינחוני יביאוני אל הר קדשך ואל משכנותיך. ואבואה אל מזבח אלהים אל אל שמחת גילי.

נגילה ונשמחה בך. כענין שנ' אז ימלא שחוק פינו ולשונינו רנה. ואו' אז תשמח בתולה במחול ובחורים וזקנים יחדיו. ואו' שמחני כימות עיניתנו שנות ראינו רעה. בך משלו רז"ל משל למה הדבר דומה לאשה אחת שהלך בעלה ובניה וחתניה למדינת הים. לימים הם חוזרים לבתיהם אמרו לה בא בנייך אמרה לכו בשרו את כלותו ותשמחנה בהם. אמרו לה באו חתניך אמרה לכו בשרו לבנותי ותשמחנה בהן. כיון שאמרו בא בעליך אמרה זו היא שמחתי. כך בשעה שאמ' הנביא בנותיך על צד תאמנה. היא אומרת ישמח הר ציון. בשעה שאמ' הנביא בניך מרחוק יבאו. היא אומרת תגלנה בנות יהודה. כיון שאו' לה הנה ישעך היא אומרת שוש אשיש בי"י תגל נפשי באלהי. לכך נאמר נגילה ונשמחה בך. מעשה באשה אחת בצידן ששהת עם בעלה י' שנים ולא ילדה. בקש לגרשה. באו אצל ר' שמעון בן יוחאי חייבם כשם שלא נזדווגתם אלא מתוך מאכל ומשתה כך לא תפרדו זה מזה אלא מתוך מאכל ומשתה. הלכו ועשו סעודה בבית האיש עד שהם אוכלים ושותים אמ' לה בתי כל חפץ טוב שאת רואה בבית הזה לי ולכי לבית אביך. כיון ששמעה רמזה לעבדיה להשכירו. שתה וישן לו ציותה לעבדיה והוליכוהו במטה עד שהוא ישן לבית אביה הקיץ משנתו היה מסתכל בכתלים ובעמודים אמ' לה היכן אני נתון אמרה לו הלא תזכור מה שאמרת לי מערב כל חפץ טוב שאת רואה בבית הזה קחי ולכי לבית אביך ראיתי ולא חפצתי טוב מך בך אני חפצה מכל מה שיש בביתיך. בא אצל ר' שמעון וספרו לו המעשה הזה עליהם ונתפקדו. כך ישראל או' רבונו של עולם יותר מכל הטובות שעשית עם אבותינו ועמנו אין אנו חפצים כי אם בך נגילה ונשמחה בך. ר' יצחק או' אלו כ"ב אותיות של תורה.

נזכירה דודיך מיין. מיינה של תורה כענין ש' ושתו ביין מסכתי. אלו הלכות הפסח שנדרשות בפסח והלכות עצרת בעצרת והלכות החג בחג ועל ער' השנה שישראל מזכירין דבר בעתו.

מישרים שבישראל אהבוך. כיון שהקב"ה מקבץ נדחי ישראל ויבנה להם מקדשו נעשים הכל צדיקים שנ' ועמך כלם צדיקים. והכל יהיו משרים וכלם ידעו דרך י"י. לכך נאמ' מישרים אהבוך.