מדרש לקח טוב על שיר השירים · פרק 1 · פסוק 5

שחורה אני ונאוה. אומרת כנסת ישראל לאומות העולם אעפ"י ששחורה אני בגלות בין האומות ונאוה אני בזכות אבות שהיא קיימת לעולם כענין שנ' כי ההרים ימושו והגבעות תמוטינה וחסדי מאתך לא ימוש וגו'. שחורה אני בתוכחות ונאוה אני בנחמות והבטחות שהבטיחני על ידי נביאיו אם ימודו השמים מלמעלה ויחקרו מוסדי ארץ למטה גם אני אמאס בכל זרע ישראל על כל אשר עשו נאם י"י. שחורה אני בשעבוד ונאוה במצות לקבל שכר טוב על שעבוד גליות כענין שנ' אשרי המחכה ויגיע ואו' לכן חכו לי נאם י"י וגו. שחורה אני וגעולה בפני המלכיות ונאוה בפני השם שנ' לכן יחכה י"י לחננכם ולכן ירום לרחמכם. שחורה אני ונאוה כשם שהייתי שחורה במצרים בחומר ובלבנים ונהייתי נאוה בביזת מצרים שנ' ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ונא' וינצלו את מצרים. כך אעפ"י שאני שחורה בעבודת הגוים ושלולה בידם עתידה אני להיות נאוה בביזתם שנ' תחת הנחשת אביא זהב וגו'.

בנות ירושלם. בין שחורים בין נאים. בנות ירושלם אנחנו אתה מוצא אפ"י במה שחסרו ונעשו שחורים כן נשתכחו ונעשו נאים. שחורה בים שנ' וימרו על ים בים סוף. ונאוה בים שנ' זה אלי ואנוהו. שחורה אני במרה. דכתי' וילונו העם. ונאוה במרה שנ' שם שם לו חק ומשפט. שחורה ברפידים שנ' בקרבנו אם אין. ונאוה ברפידים שנ' ויבן משה מזבח. שחורה בחורב ע"ש נעשה ונשמע. שחורה אני במדבר דכתי' כמה ימרוהו במדבר. ונאוה במדבר. במקמת המשכן. שחורה במרגלים. ונאוה ביהושע וכלב. שחורה בשיטים. ונאוה בפינחס. שחורה במעשה עכן. ונאוה ביהושע וזקנים. שחורה במלכי ישראל ונאוה במלכי יהוה. שחורה בגלות ונאוה בקבוץ נדחי ישראל. בנות ירושלם אמ"ר יוחנן כל המלכיות כפרים לגבי ירושלם שנ' ונתתי אתהן לך לבנות. כאהלי קדר. שררים במדברות עתידה אני להיות כיריעות שלמה. וכן הוא או' עוד אושיבך באהלים כימי מועד. כימים שהיו ישראל הולכים ברגלים ומחנה שכינה בתוך מחניהם. כאהלי קדר. שחורים מבחוץ ונאים מבפנים. כך תלמידי חכמים כאורים מבחוץ שהם נשחרים בדברי תורה ונאים מבפנים כיראת שמים שבלבבכם. ד"א. כאהלי קדר. אעפ"י שישראל מטולטלין מגולה לגולה כאהלי קדר שהם טענים אהליהם ממקום למקום ואינם יושבים קבועין שקט ושאנן כשמים שאינן זזין ממקומן שהם יריעות שלמה של מלך מלכי המלכים שהשלום שלו. שנ' הנוטה כדוק שמים וימתחם כאהל לשבת. נוטה שמים כיריעה. וכן הוא או' למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה וגו' וכן תני ר' אליעזר בן יעקב ישראל עתידין להיות יושבין ואין מטלטלין עוד שנ' אהל בל יצען בל יסע וגו'. ואז יהיו שובים לשוביהם ורדו בנוגשיהם. מלמד שבשר שלמה בשיר השירים ישועת ישראל כדרך שאמ' דוד אביו בשיר תהלותיו מי יתן מציון ישועת ישראל.