יפה תואר על שמות רבה · פרק 31 · פסקה 7

אם חייב הוא כו'. ודריש אם תחבול כי חייב הוא לך אל ירע בעיניך לעשות עמדו חסד בגביית החוב כי תזכור אשר גם אתה חבול הוא לי כי חייב אתה לי ואני מוחל לך:

שני דברים יש כאן. פירוש ב' מלות דהיינו חבול ותחבול ולכן אמר שבא לרמז על שתי חזרות. האחת שיחזיר בלילה והשנית שיחזיר בבקר:

למדך הכתוב שאם הוא נוטל יתד של מחרישה כשהוא מסכים הוא משיבו כתוב אחד אומר עד בוא השמש וכתוב אחד אומר תשיב לו את העבוט כבוא השמש אמור מעתה שאתה צריך לו להחזיר בערב במה שישן ובבקר אתה צריך להחזיר לו יתד של מחרישה כצ"ל והכוונה שבלילה יחזיר לו כסותו שישכב בה כגון כר וכסת ושמיכה ומצע. ובבקר יחזיר לו יתד של מחרישה הצריכים לו למלאכתו ביום וכן המלבושים הצריכים לו ביום ישיב לו בבקר:

וכן אתה אומר בפועל כו'. נראה דקאי על והיה כי יצעק אלי הנדרשת לפני זה ואתא למימר דילפינן פירושיה מן פועל דכתיב כי עני הוא וגו' ולא יקרא עליך אל ה' וילפינן מזה דה"ה לפ' העבוט דסמיך וכתיב שמה עני הוא ומזה ילפינן שהפירוש של כי יצעק אלי הוא שיצעק על צערו במה שאין לו במה ישכב וזה שאמר לקמן שני דברים יש כאן כו' פירוש ב' דברים סמוכין זה לזה כדי שילמוד זה מזה והיינו פ' העבוט ופ' שכר שכיר ומשניהם אנו למדין כי מה שנאמר והיה כי יצעק אלי איננו פירושו צעקת תפלה וכמ"ש לעיל אך הוא צעקה ותלונה. ועיין בתנחומא הגירסא משונה קצת אבל הכוונה אחת היא: