אם הלוית אותו כו' שאם יש לו שדה כו'. דריש לא תהיה לו כנושה בשתי הוראות. האחת כפשוטו כי לא תדחקנו והשניה מהוראת לקיחה וכמו נושא באל"ף ופי' שלא תהיה כוונתך להלוות לו כסף ולשאת ולקחת את השדה או כרם אשר ביד הלוה אבל קשה הלא זה הוא בכלל לא תחמוד בית רעך:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 31 · פסקה 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שכל מי שלוקח רבית אין ירא אלהים. ודריש לא תהיה לו כנושה מהוראת שכחה וכמו נשיתי טובה ופירושו לא תהיה לו ע"י הלואה זו כנושה ושוכח את אלהיך:
לפיכך לוקים כולם פי' נענשים בידי שמים אבל אין מלקות בזה דהוי לאו שבכללות וגם הערב לא עביד מעשה וגם המלוה ולוה אינם לוקים כי הוא לאו שניתן להישבון:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609