אמר הקב"ה למשה כו'. ולפי זה פי' וינהג את הצאן שרמז למה שינהיג את ישראל הנקראים צאן כדכתיב ואתנה צאני צאן מרעיתי אחרי זכות אברהם שנדבר בין הבתרים:
קריאה במקור
יפה תואר על שמות רבה · פרק 2 · פסקה 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
במדבר אתה מניחן. כי שם מת כדכתיב וימת שם משה ולעתיד כשיקום בתחיה משם יקחם ויביאם לא"י וכמ"ש לקמן בד"ר פ"ב גבי ויתא ראשי עם:
שנאמר לכן הנה אנכי מפתיה וגו'. בפסיקתא מייתי על האי קרא הא דאמרינן לקמן במ"ר פי"א שגואל האחרון נכסה מ"ה יום ומעלה אותן במדבר ואוכלים שרשי רתמים ולבסוף מ"ה יום נגלה להם ומוריד להם את המן ולפ"ז יתכן שלכן היה מה' שיחזירם משה משם כי על ידו הוא שירד המן כמו שהיה ביציאת מצרים בזכותו כדאיתא בתענית:
ה' שמות יש לו כו'. בא לפרש הר אלהים חורבה. כי חורבה איננה שם מקום אשר שם היה הר אלהים אבל הוא תוספת ביאור להר אלהים כי שניהם אחד הוא כי הר סיני נקרא הר אלהים והר חורב:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 314b757356d5f7a3a6cafa0c3157af1eea5fe9a30e4425a18089903673323609