מדרש תנחומא · וירא · סימן 2

‎רַבִּי בְּרַכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי פָּתַח, וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וִימִינְךָ תִסְעָדֵנִי וְעַנְוָתְךָ תַרְבֵּנִי (תהלים יח, לו). כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה עָלָיו, הָיָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹמֵד וְאַבְרָהָם יוֹשֵׁב, שֶׁנֶּאֱמַר: וְהוּא ישֵׁב. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אַל תִּתְמַהּ, שֶׁאַף לְבָנֶיךָ אֲנִי עוֹשֶׂה כֵן כְּשֶׁיִּהְיוּ יוֹשְׁבִין בְּבָתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּבְבָתֵּי מִדְרָשׁוֹת וַאֲנִי נִצָּב עֲלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר: אֱלֹהִים נִצָּב בַּעֲדַת אֵל (תהלים פב, א).

בְּנֹהַג שֶׁבָּעוֹלָם, כְּשֶׁהַתַּלְמִיד חוֹלֶה וְהָרַב הוֹלֵךְ לְבַקְּרוֹ, הַתַּלְמִידִים מְהַלְּכִין תְּחִלָּה וְאוֹמְרִים שְׁלִיחוּת הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל חוֹלֶה לוֹמַר שֶׁהָרַב מְבַקֵּשׁ לְבַקְּרוֹ. וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, כְּשֶׁמָּל אַבְרָהָם וְהָיָה מִצְטַעֵר מִן הַמִּילָה, אָמַר לַמַּלְאָכִים לֵילֵךְ לְבַקְּרוֹ. עַד שֶׁהַמַּלְאָכִים הוֹלְכִין, קְדָמָן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה', וְאַחַר כָּךְ וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא. יֵשׁ עָנָיו גָּדוֹל מִזֶּה?

אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּשֵׁם רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן פְּדָת, בְּשִׁבְעָה מְקוֹמוֹת הִשְׁוָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַצְמוֹ עִם הַבְּרִיּוֹת הַנְּמוֹכִים, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי ה' אֱלֹהֵיכֶם הוּא אֱלֹהֵי הָאֱלֹהִים וַאֲדֹנֵי הָאֲדוֹנִים הָאֵל הַגָּדֹל הַגִּבֹּר וְהַנּוֹרָא אֲשֶׁר לֹא יִשָּׂא פָנִים וְלֹא יִקַּח שֹׁחַד (דברים י, יז). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? עֹשֶׂה מִשְׁפַּט יָתוֹם וְאַלְמָנָה וְאֹהֵב גֵּר וְגוֹ'. וְאוֹמֵר: כִּי רָם ה' וְשָׁפָל יִרְאֶה וְגָבֹהַּ וְגוֹ' (תהלים קלח, ו). וְאוֹמֵר: כִּי כֹה אָמַר רָם וְנִשָּׂא שֹׁכֵן עַד וְקָדוֹשׁ שְׁמוֹ מָרוֹם וְקָדוֹשׁ אֶשְׁכּוֹן וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ וְגוֹ' (תהלים קלח, ו). וְאוֹמֵר: כֹּה אָמַר ה' הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְגוֹ' (ישעיה סו, א). וּכְתִיב וְאֶל זֶה אַבִּיט אֶל עָנִי וּנְכֵה רוּחַ וְחָרֵד עַל דְּבָרִי (תהלים סו, ב). וְאוֹמֵר: ה' מֶלֶךְ עוֹלָם וָעֶד אָבְדוּ גוֹיִם מֵאַרְצוֹ (תהלים י, טז). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? תַּאֲוַת עֲנָוִים שָׁמַעְתָּ ה'. וְאוֹמֵר: שִׁירוּ לֵאלֹהִים זַמְּרוּ שְׁמוֹ סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת בְּיָהּ שְׁמוֹ וְעִלְזוּ לְפָנָיו (תהלים סח, ה). מַה כְּתִיב אַחֲרָיו? אֲבִי יְתוֹמִים וְדַיַּן אַלְמָנוֹת. וְאוֹמֵר: עֹשֶׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם הַשֹּׁמֵר אֱמֶת לְעוֹלָם, עֹשֶׂה מִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים וְגוֹ' (תהלים קמו, ו-ז). וְאוֹמֵר: יָתוֹם וְאַלְמָנָה יְעוֹדֵד (תהלים קמו, ט).

כֵּיוָן שֶׁמָּל אַבְרָהָם, נִגְלָה עָלָיו הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְבוֹדוֹ לְבַקְּרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיֵּרָא אֵלָיו ה'.

רַבִּי יִצְחָק נַפְחָא פָּתַח, מִזְבַּח אֲדָמָה וְגוֹ' (שמות כ, כד). וְאוֹמֵר: בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ (שמות כ, כד). אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וּמָה מִי שֶׁהָיָה זוֹבֵחַ עוֹלָה אוֹ שְׁלָמִים אֲנִי נִגְלֶה עָלָיו לְבָרְכוֹ, אַבְרָהָם שֶׁזָּבַח אֶת עַצְמוֹ לְפָנַי עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, לְכָךְ נֶאֱמַר וַיֵּרָא אֵלָיו ה'. אָמַר רַבִּי אָחָא, בֹּא וּרְאֵה שֶׁנָּתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כֹּחַ בְּאַבְרָהָם, שֶׁבְּיוֹם שֶׁמָּל אֶת עַצְמוֹ, מָל יִשְׁמָעֵאל וְאֶת כָּל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְהָיָה הַדָּם מְנַטֵּף. וְכַמָּה הָיוּ יְלִידֵי בֵיתוֹ, שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת. מִקְנַת כַּסְפּוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיִּקַּח אַבְרָהָם אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְגוֹ', וּכְתִיב בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה נִמּוֹל וְגוֹ', וְכָל אַנְשֵׁי בֵיתוֹ וְגוֹ', עַד שֶׁהֶעֱמִיד אַבְרָהָם מִן הָעֲרָלוֹת גִּבְעָה, וְנָהָר שֶׁל דָּם יוֹצֵא מִבֵּיתוֹ.

וְאָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת: בּוֹאוּ וּנְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. אָמְרוּ לוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, מָה אֱנוֹשׁ וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אָדָם וַתְּחַשְּׁבֵהוּ. אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם הַטִּנֹפֶת לְמָקוֹם שֶׁל דָּם וְשֶׁל שֶׁקֶץ וְסִרְיוּת. אָמַר לָהֶם: חַיֵּיכֶם, עָרֵב עָלַי אוֹתוֹ דָם שֶׁל עֲרָלוֹת מִמּוֹר וּלְבוֹנָה. וְכֵן שְׁלֹמֹה אוֹמֵר: עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם וְנָסוּ הַצְּלָלִים אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר (שה״‎ש ד, ו). זֶה אַבְרָהָם שֶׁנִּקְרָא מוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר: מֹר וַאֲהָלוֹת קְצִיעוֹת כָּל בִּגְדֹתֶיךָ (תהלים מה, ט).