מדרש תנחומא · וירא · סימן 3

‎בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא. וְלָמָּה בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא? יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁאֵינוֹ מְקַפֵּחַ שָׂכָר שֶׁל כָּל בְּרִיָּה. שְׁלֹשָׁה אוֹהֲבִים הָיוּ לְאַבְרָהָם: עָנֵר אֶשְׁכּוֹל וּמַמְרֵא. וְכֵיוָן שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּמּוֹל, הָלַךְ לָקַחַת מֵהֶם עֵצָה. הָלַךְ אֵצֶל עָנֵר, אָמַר: כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ: עָנֵר: בַּעַל מוּם רוֹצֶה אַתָּה לַעֲשׂוֹתְךָ שֶׁיִּהְיוּ קְרוֹבֵיהֶן שֶׁל הַמְּלָכִים שֶׁהָרַגְתָּ בָּאִין וְהוֹרְגִין אוֹתְךָ וְאֵין אַתָּה יָכוֹל לִבְרֹחַ מִפְּנֵיהֶם? הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ אֵצֶל אֶשְׁכֹּל, אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר לוֹ אֶשְׁכּוֹל: אַתָּה זָקֵן, אִם אַתָּה תָמוּל יֵצֵא מִמְּךָ דָּם הַרְבֵּה וְלֹא תוּכַל לִסְבֹּל וְתָמוּת. הִנִּיחוֹ וְהָלַךְ אֵצֶל מַמְרֵא, אָמַר לוֹ: כָּךְ וְכָךְ אָמַר לִי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: מַה תְּיַעֲצֵנִי? אָמַר לוֹ מַמְרֵא: בַּדָּבָר הַזֶּה אַתָּה מְבַקֵּשׁ עֵצָה, הֲלֹא הוּא שֶׁהִצִּילְךָ מִכִּבְשַׁן הָאֵשׁ וְעָשָׂה לְךָ כָּל הַנִּסִּים, וְהִצִּילְךָ מִן הַמְּלָכִים, וְאִלּוּלֵי כֹחוֹ וּגְבוּרָתוֹ הָיוּ הוֹרְגִין אוֹתְךָ, וְהִצִּיל רַמַ״‎ח אֵבָרִים שֶׁבָּךְ, וּמִקְצָת אֵבֶר אֶחָד אַתָּה מְבַקֵּשׁ עֵצָה, עֲשֵׂה כְּמִצְוָתוֹ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִתְבָּרַךְ, אַתָּה שֶׁנָּתַתָּ עֵצָה שֶׁיִּמּוֹל, אֵינִי נִגְלֶה אֵלָיו אֶלָּא בִּתְחוּמָךְ, הֲדָא הוּא דִכְתִיִב: וַיֵּרָא אֵלָיו ה' בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא.

וְהוּא ישֵׁב פֶּתַח הָאֹהֶל כְּחֹם הַיּוֹם, מַהוּ כְּחֹם הַיּוֹם? הִרְתִּיחַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹתוֹ הַיּוֹם, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהוּ עוֹבְרִים וְשָׁבִים בָּאִים וְיֵלֵךְ אַבְרָהָם וְיִצְטַעֵר לְהַכְנִיסָם לְכַלְכְּלָם.

דָּבָר אַחֵר, עַד שֶׁיָּפוּחַ הַיּוֹם, זֶה יוֹם הַדִּין, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי הִנֵּה הַיּוֹם בָּא בֹּעֵר כַּתַּנּוּר וְהָיוּ כָל זֵדִים וְכָל עֹשֶׂה רִשְׁעָה קַשׁ וְלִהֵט אֹתָם הַיּוֹם הַבָּא אָמַר ה' צְבָאוֹת אֲשֶׁר לֹא יַעֲזֹב לָהֶם שֹׁרֶשׁ וְעָנָף (מלאכי ג, יט).

וְנָסוּ הַצְּלָלִים, שֶׁאֵין בּוֹ צֵל לָרְשָׁעִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֵין חֹשֶׁךְ וְאֵין צַלְמָוֶת לְהִסָּתֶר שָׁם פֹּעֲלֵי אָוֶן (איוב לד, כב).

אֵלֶךְ לִי אֶל הַר הַמּוֹר, זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בּוֹ מוֹר. וְאֶל גִּבְעַת הַלְּבוֹנָה, זוֹ יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהָיוּ מַקְרִיבִין בְּמִנְחוֹתֵיהֶם לְבוֹנָה.