מדרש תנחומא · וירא · סימן 1

‎יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ כַּמָּה בְּרָכוֹת מִתְפַּלֵּל אָדָם בְּכָל יוֹם? כָּךְ שָׁנוּ רַבּוֹתֵינוּ: בְּכָל יוֹם מִתְפַּלֵּל אָדָם שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. וְלָמָּה שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְעָמִים שֶׁהָאָבוֹת כְּתוּבִין בַּתּוֹרָה. הָרִאשׁוֹן שֶׁבָּהֶם, וֵאלֹהִים פָּקֹד יִפְקֹד אֶתְכֶם וְהֶעֱלָה אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ הַזֹּאת אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב (בראשית נ, כד), וְהָאַחֲרוֹן, וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי זֹאת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב (דברים לד, ד). וְאִם יֹאמַר לְךָ אָדָם הֲרֵי הֵן תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, שֶׁכָּךְ כְּתִיב: אֱלֹהֵי אַבְרָהָם אָבִיךָ וֵאלֹהֵי יִצְחָק הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שֹׁכֵב עָלֶיהָ וְגוֹ' (בראשית כח, יד), אֱמוֹר לוֹ, אֵין זֶה מִן הַמִּנְיָן, שֶׁאֵין יַעֲקֹב נִמְנָה עִמָּהֶן. וְרַבִּי

יוֹחָנָן אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר צִוּוּיִים שֶׁבַּמִּשְׁכָּן שֶׁהֵן בְּסוֹף סֵפֶר וְאֵלֶּה שְׁמוֹת וְהֵן כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה, שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה פְעָמִים. וְרַבִּי סִימוֹן אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל וְכוֹרֵעַ, צָרִיךְ שֶׁיִּכְרַע עַד שֶׁיִּתְפַּקְּקוּ כָּל חֻלְיוֹת שֶׁבַּשִּׁדְרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: כָּל עַצְמֹתַי תֹּאמַרְנָה, ה' מִי כָמוֹךָ (תהלים לה, י).

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים שֶׁמֵּרֹאשׁ סֵפֶר תְּהִלִּים עַד יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, לוֹמַר תֵּעָנֶה בִתְפִלָּתְךָ, לְכָךְ נֶאֱמַר יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה, וּלְכָךְ נֶאֱמַר בְּסוֹף שְׁמוֹנָה עָשָׂר מִזְמוֹרִים יַעַנְךָ ה'. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה אַזְכָּרוֹת שֶׁאָמַר דָּוִד בְּהָבוּ לַה' בְּנֵי אֵלִים (תהלים לה, כט).

וְלָמָּה מִתְפַּלְּלִין עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע בְּתַעֲנִיּוֹת? כְּנֶגֶד עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע רְנָנוֹת שֶׁאָמַר שְׁלֹמֹה בְּשָׁעָה שֶׁהִכְנִיס אֶת הָאָרוֹן לְבֵית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים בְּתַעֲנִיתוֹ. וְלָמָּה מִתְפַּלְּלִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה תֵּשַׁע בְּרָכוֹת? אָמַר רָבָא בַּר חֲנִינָא, כְּנֶגֶד תֵּשַׁע אַזְכָּרוֹת שֶׁאָמְרָה חַנָּה בִּתְפִלָּתָהּ מִן וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וָאֵילַךְ (ש״‎א א, ב).

אַתָּה מוֹצֵא שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתְפַּלְּלִין בְּכָל יוֹם וְאֵינָן כֻּלָּן לְשִׁבְחוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אֶלָּא שָׁלֹש רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹשׁ אַחֲרוֹנוֹת. וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בְרָכוֹת, כֻּלָּן לְצָרְכּוֹ שֶׁל אָדָם. וּלְפִיכָךְ אֵין מִתְפַּלְּלִין בַּשַּׁבָּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה, שֶׁאִם יִהְיֶה לוֹ חוֹלֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, נִזְכָּר בְּרוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל וְהוּא מֵצֵר, וְהַשַּׁבָּת נִתְּנָה לְיִשְׂרָאֵל לִקְדֻשָּׁה לְעֹנֶג וְלִמְנוּחָה וְלֹא לְצַעַר, לְכָךְ מִתְפַּלֵּל שָׁלֹש בְּרָכוֹת רִאשׁוֹנוֹת וְשָׁלֹש אַחֲרוֹנוֹת וְהַמְּנוּחָה בָּאֶמְצַע. וּלְפִיכָךְ אָמַר דָּוִד שֶׁבַע בַּיּוֹם הִלַּלְתִּיךָ (תהלים קיט, קסד), אֵלּוּ שֶׁבַע בְּרָכוֹת שֶׁמִּתְפַּלְּלִין בַּשַּׁבָּת. וְאֵיזֶה? זֶה יוֹם אֶחָד הַמְיֻחָד וְהַמְּנוּחָה שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (שמות כ, ח), לְקַדְּשׁוֹ בְּכָל דָּבָר, אֲפִלּוּ מִמְּצוֹא חֶפְצְךָ וְדַבֵּר דָּבָר.

אָמַר לָהֶן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֱווּ זְהִירִין בִּתְפִלָּה, שֶׁאֵין מִדָּה אַחֶרֶת יָפָה הֵימֶנָּה וְהִיא גְדוֹלָה מִכָּל הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם וְגוֹ', כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי, לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא קְטֹרֶת וְגוֹ', חָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי וְגוֹ', וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם וְגוֹ' גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה וְגוֹ' (ישעיה א, יא-טו), מִכְּלָל שֶׁהִיא גְדוֹלָה מִן הַקָּרְבָּנוֹת. וַאֲפִלּו אֵין אָדָם כְּדַאי לַעֲנוֹת בִּתְפִלָּתוֹ וְלַעֲשׂוֹת חֶסֶד עִמּוֹ, כֵּיוָן שֶׁמִּתְפַּלֵּל וּמַרְבֶּה בְּתַחֲנוּנִים, אֲנִי עוֹשֶׂה חֶסֶד עִמּוֹ, שֶׁכָּךְ כְּתִיב בּוֹ כָּל אָרְחוֹת ה' חֶסֶד וֶאֱמֶת (תהלים כה, י), הִקְדַּמְתִּי חֶסֶד לֶאֱמֶת וְצֶדֶק לְמִשְׁפָּט, שֶׁנֶּאֱמַר: צֶדֶק וּמִשְׁפָּט מְכוֹן כִּסְאֶךָ וְגוֹ' (תהלים פט, טו).

אָמַר רַבִּי שַׂמְלַאי: תֵּדַע שֶׁכָּל דְּרָכָיו חֶסֶד, שֶׁהֲרֵי בִּתְחִלַּת הַתּוֹרָה קִשֵּׁט אֶת הַכַּלָּה, דִּכְתִיב וַיִּבֶן ה' אֱלֹהִים אֶת הַצֵּלָע וְגוֹ' (בראשית ב, כב), שֶׁכֵּן בִּכְרַכֵּי הַיָּם קוֹרִין לַכַּלָּה בּוֹנָה. וּבְסוֹפָהּ, קָבַר אֶת הַמֵּת, וַיִּקְבֹּר אֹתוֹ בַגַּי (דברים לד, ו). וּבְאֶמְצָעִיתָהּ, בִּקֵּר אֶת הַחוֹלֶה. כֵּיוָן שֶׁמָּל אַבְרָהָם, בָּא הוּא וּפָמַלְיָא שֶׁלּוֹ וּבִקְּרוֹ, מִמַּה שֶּׁקָּרְאוּ בְּעִנְיַן וַיֵּרָא אֵלָיו ה'.