תנחומא בובר · קדושים · סימן 4

[ד"א דבר אל כל עדת בני ישראל] קדושים תהיו כי קדוש אני. א"ל הקב"ה היו קדושים כשם שאני קדוש בכל דבר, ראה מה כתיב כי אלהים קדושים הוא (יהושע כד יט), מהו כרי אלהים קדושים הוא, פסוק זה פתח הוא למינין שנראה כשתי רשויות, שאלו המינין את ר' שמלאי מהו כי אלהים קדושים, אין אתם אומרים שהוא רשות אחד, הרי שתי רשויות הן, אמר להם שוטים שבעולם [ראו מה כתיב כי אלהים קדושים הוא], אילו אמר כי אלהים קדושים הם, אתם אומרים שתי רשויות הם, [ומה אלהים קדושים], אמר ר' ברכיה בשם ר' אבא מהו קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות, כיצד אמר ר' אחא בר חנינא דבורו בקדושה, שנאמר אלהים דבר בקדשו (תהלים ס ח), דרכו בקדושה, שנאמר אלהים בקדש דרכך (תהלים עז יד), נראה בקדושה, שנאמר כן בקדש חזיתיך (שם סג ג), קילוסו בקדושה שנאמר מי כמוכה נאדר בקדש (שמות טו יא). חשיפת זרועו בקדושה, שנאמר חשף ה' וגו' (ישעיה נב י), הוי קדושים הוא, שהוא קדוש בכל מיני קדושות.