תנחומא בובר · ויצא · סימן 16

ויזכר אלהים את רחל וגו' ויפתח את רחמה (בראשית ל כב). ילמדנו רבינו, מהו שיקנח אדם שלחן בשבת בספוג, כך שנו רבותינו ספוג אם יש לו עור בית אחיזה מקנחין בו, ואם לאו אין מקנחין בו, שאם אין עליו עור תפור לו הוא בא לקנח [בשבת] והמים נכנסין והוא (כונס) [כובש] והמים יוצאין, ונמצא סוחט בשבת, לפיכך אם יש לו עור בית אחיזה מקנהין בו, [ואם לאו אין מקנחין בו], שלא יהא עוצר והמים יוצאין. בוא וראה מעשיו של הקב"ה שאינן כמעשה בשר ודם, בשר ודם בשעה שעוצר בספוג המים יורדין, פתח ידו אין המים יורדין, אבל הקב"ה אינו כן, אם עצר אין המים יורדין, שנאמר הן יעצר במים ויבשו (איוב יב טו), וכתיב ועצר את השמים ולא יהיה מטר (דברים יא יז), אבל אם פתח הן יורדין שנאמר יפתח ה' לך (שם כח יב), אמר ר' יוחנן ארבעה מפתחות ביד הקב"ה ולא מסר אותן לבריה בעולם, ואלו הן, מפתח של גשמים, ומפתח של כלכלה, ומפתח של קברות, ומפתח של עקרות, ולכשהוצרכו מסרן הקב"ה לצדיקים, מפתח של גשמים מסר לאליהו, שנאמר אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי (מ"א יז א). מפתח של כלכלה מסר לנח, שנאמר ואתה קח לך מכל מאכל אשר יאכל (בראשית ו כא), מפתח של קברות מסר ליחזקאל, שנאמר ואמרת אליהם העצמות היבשות (יחזקאל לז ג), מפתח של עקרות מסר לאלישע, שנאמר למועד הזה כעת חיה את חובקת בן (מ"ב ד טז), ומנין של מסרן הקב"ה לבריה בעולם, אלא הוא בעצמו פותח אותן, מפתח של גשמים, שנאמר יפתח ה' לך (דברים כח יב), מפתח של כלכלה, שנאמר פותח את ידך (תהלים קמה טז), ומפתח של קברות, שנאמר הנה אני פותח את קברותיכם (יחזקאל לז יב), ומפתח של עקרות מנין, ממה שכתיב בענין ויזכר אלהים את רחל ויפתח את רחמה.