[איש איש כי תשטה אשתו]. אם יש לה זכות תולה לה שנה או שתים, ר' שמעון אומר אין זכות [תולה] במים [המרים], שאם אתה אומר כן, נמצאת (מדחה) [מדהה] את כל הנשים השותות, ומוציא לעז על הטהורות ששתו, לומר טמאות היו, אלא שהזכות תולה בהן, ר' מאיר אומר לעולם הזכות תולה במים המרים, אבל אם היתה טמאה, שוב אינה יולדת ומשבחת, ומתנוונה והולכת, לסוף מתה באותה מיתה.
קריאה במקור
תנחומא בובר · נשא · סימן 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Tanhuma haKadum veHaYashan, S. Buber, 1885
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987633
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a0972f18cb1c0319de088bebe382bd8e8044eae3128f4d8eb71103d9fa8cfa23