קריאה במקור

חפץ חיים על ספרא · ויקרא דבורא דחובה · פרק ז · פסקה 2

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
(ב) יכול אף על פי שאינו מכחיש. אין מחייבין אותו כיון דהוא גופיה לא ברירא ליה שחטא:
2
ת"ל או הודע. משמע מפי אחרים מדלא כתיב "נודע":
3
אליו והביא. מיותר [הגר"א]:
4
שכן מחייבין אותו מיתה. וכל שכן שהן נאמנין לחייב קרבן ולומר לו עמוד והתודה שאנו יודעין שחטאת והוא אינו יודע להכחישן:
5
אביא את שאמר לו עד אחד. והוא שותק מסברא וגם בזה לא צריך קרא:
6
מנין אפילו אמרו לו שנים קרובים. שאין מחייבין אותו אפילו שבועה:
7
להעיד במקום אחר. למי שאינם קרובים, הלכך מתסברא גם בזה דשתיקתו הודאה היא להם:
8
מנין אפילו אמרה לו אשה. שאינה כשרה להעיד בשום מקום דאפילו הכי אמרינן שתיקתו הודאה היא:
9
ת"ל או הודע. ולהכי הוא דאצטריך קרא לרבויי דמהימנא:
10
מתיבת "עליו" עד "קרבנו" - מיותר [הגר"א] ופשוט:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Wikisource
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%97%D7%A4%D7%A5_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9C_%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%90

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: dfda5b9d8dea01c994b4f87c39d0f300822054d422549595a00006cc59d1498e