פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 33

זש"ה ירא את ה'. במ"ר פ' ט"ו סי' י"ד תנחומא בהעלותך בסי' ט':

מהו ומלך. שהיל"ל ואת המלך ע"כ דורש שתהא דומה לאברהם ויוסף שהמלכתים:

אל עמק שוה. לעיל פרשה זו ריש סי' ז' ע"ש וש"נ:

מעשה בר שמעון. ירושלמי ע"ג פרק ה' בשינוי ע"ש וע' חולין דף ו' מעשה כזה על פסוק אם בעל נפש אתה הובא בילקוט משלי כ"ג:

אית אנת לנפשך. ע' מ"כ ויש לפרש החזק דבריך לעצמך שהיין מותר תן לי מעות ואני לוקח לי ולך ואמר כן לנסותו אם עומד בדבריו להחמיר ומאחר שראה שעומד בדבריו שמע לו והחמיר:

מארי דנפשאי אנא. אני מושל על תאות נפשי וכוונתם לפסוק ושמת סכין בלועך אם בעל נפש אתה כמ"ש בגמרא הנ"ל וזהו ומלך שימליך יצר טוב על יצר הרע שימשול בתאוותו ובתנחומא שם הגי' על יצר הרע שנקרא ובא אלי' מלך גדול וסבב אותו:

ואל למולך. ודורש נוטריקון ע"פ מדה י"ז ומלך ואל למולך:

שאומרים שני רשויות. וזה פי שנים שתיבת פי מיותר לדרוש פה שאומרים שנים. ע' אגדת בראשית פרק כ"ז כל הענין:

שנקראו שלישיה. כמ"ש ישעי' י"ט כ"ד וכן מצאתי בילקוט משלי כ"ג ובאגדת בראשית שם ובתנחומא בהעלותך שם ולמה נקראו שלישיה שהם משולשים וכו':

בלשון נוטריקון. ועם שונים שאומרים שנים הם אל תתערב ומכלל לאו אתה שומע הן שתחזיק באמונת היחוד דומה למדת נוטריקון שאות אחת מורה על תיבה וכן כאן חצי ענין מורה על ענין שלם. וכן הוא בהדיא במכילתא יתרו פסוק כבד את אביך שם בסוף הפסוק כבד את אביך אם כבדתו למען יאריכון ימיך וא"ל למען יקצרון שדברי תורה נוטריקון שכן ד"ת נדרשין מכלל הן לאו ומכלל לאו הן ומאחר שהוא ענין של יחוד הי' לך לומר בפירוש שהש"י אחד ואין שני:

חזר ופירש את הדבר. כמ"ש שי"ר פסוק א' שמתחלה אמר משלי ואח"כ קהלת:

יש אחד. שהקב"ה הוא אחד ואין שני ומ"ש יש הוא לבדו הקיים לנצח ויש העולמי ובלתו אפס וע' מדרש קהלת ריש פסוק זה: