פירוש מהרז״ו על דברים רבה · פרק 2 · פסקה 32

ז' רקיעים וכו'. וע' ויק"ר פ' כ"ט סי' י"א:

כשם שלא שתפתי. לכאורה הדברים נראים כפולים במדרש ויתרים אך עומק כוונת המדרש ע"פ המדות שברישא כתוב מי לי בשמים שמשמע שאין כלל וע"פ המדות כנ"ל פירושו שאין אחר אלא אתה ובס"ד כתיב ועמך לא חפצתי בארץ פירש המדרש ג"כ לא חפצתי אחר אלא אתה ופי' לעזוב אותך ולעבוד אחר כך הוא הפירוש הא' לפי דיוק הר"ד אך בס"ד כתיב ועמך לא חפצתי בארץ משמע שלא חפצתי לשתף לכבודך עוד אחר בארץ וכן ברישא מי לי בשמים שלא חפצתי לשתף עמך בשמים זהו הפירוש השני והי' ע"פ מדה י"ט מדבר שנאמר בזה וה"ה לחבירו כאלו מפורש ברישא עמך שמשמעו שותפות וכאלו כתוב בסיפא מי לי שמשמעו לא אחר וכפי דרכינו שכל כוונת המדרש רק ע"פ המדות וכל זה כפי פשט הכתוב: אך בויק"ר סוף פ' ז' וסוף פ' י"ג אמר בהדיא על מי שמחרפת ומגדפת ואומרת מי לי בשמים כפי משמעות התיבות ממש ועי' מש"ש דברים אמיתים כפי הדרש ועל זה אמרו הפוך בה והפוך בה:

ומעידה עליך שאין. ע"פ מדה ט' מכלל לאו הן שאיני כופרת אלא מודה שאיני משתפת אלא מיחדת והיינו בבתי כנסיות וב"מ: