מכילתא דרבי ישמעאל · מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין · פרק 2

(שמות כא,ד) ["אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה, וְיָלְדָה לוֹ בָנִים אוֹ בָנוֹת, הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ, וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ."] "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ג) "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא", רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", אִשָּׁה מְיֻחֶדֶת לוֹ, שֶׁלֹּא תְהֵי כְשִׁפְחַת הֶבְקֵר.^*הֶבְקֵר=הפקר. שפחה כנענית שנותנים לעבד כנעני לבת זוג אינה קשורה אישית אליו ואפשר להעבירה לעבד אחר.

"אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּעִבְרִית? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר: "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ", הָא בִּכְנַעֲנִית הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

"וְיָלְדָה לוֹ בָנִים", אֵין לִי אֶלָּא בָּנִים אוֹ בָנוֹת, טוּמְטוּם וְאַנְדְּרוֹגִינוֹס מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: "הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ תִּהְיֶה לַאדֹנֶיהָ", מִכָּל מָקוֹם. רַבִּי נָתָן אוֹמֵר: אֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "וְיָלְדָה לוֹ", אֶלָּא לְהָבִיא אֶת הָרַב שֶׁבָּא עַל שִׁפְּחָתוֹ, שֶׁיְּלָדֶיהָ עֲבָדִים.

"הָאִשָּׁה וִילָדֶיהָ", מַה תִּלְמֹד לוֹמַר? מַגִּיד שֶׁיְּלָדֶיהָ כָּמוֹהָ. אֵין לִי אֶלָּא שִׁפְחָה שֶׁיְּלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, נָכְרִית מְנַיִן? הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מָה אִם שִפְחָה כְּנַעֲנִית, שֶׁאֵין לָהּ קִדּוּשִׁין מִכָּל אָדָם, וְלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, אַף כָּל שֶׁאֵין לָהּ קִדּוּשִׁין מִכָּל אָדָם, וְלָדֶיהָ כָּמוֹהָ, וְאֵי זֶה זֶה? זֶה וֶלֶד שִׁפְחָה נָכְרִית.

"וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ." מַגִּיד, שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה מִמֶּנּוּ גֵּט. אֵין לִי אֶלָּא אָמָה שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִן בֶּן יִשְׂרָאֵל, בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁאֵינָהּ צְרִיכָה גֵּט מִן הָעֶבֶד, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,מה) "מֵהֶם תִּקְנוּ עֶבֶד וְאָמָה." הִקִּישׁ עֶבֶד לְאָמָה וְאָמָה לְעֶבֶד: מָה אָמָה אֵינָהּ צְרִיכָה מִבֶּן יִשְׂרָאֵל גֵּט, אַף בַּת יִשְׂרָאֵל אֵינָהּ צְרִיכָה מִן הָעֶבֶד גֵּט.

דָּבָר אַחֵר: "וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ" לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ב) "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", אֵין לִי אֶלָּא עוֹבֵד שֵׁשׁ שֶׁנּוֹהֵג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה; נִרְצָע מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְהוּא יֵצֵא בְגַפּוֹ", לְהָבִיא אֶת הַנִּרְצָע.

רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ. מָה, אִם הָעוֹבֵד שֵׁשׁ שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, הֲרֵי הוּא נוֹהֵג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה, נִרְצָע, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיִּנְהֹג בּוֹ מִנְהָג הָאָמוּר בַּפָּרָשָׁה?

(שמות כא,ב) "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", לְהָבִיא אֶת הַחוֹלֶה. מַשְׁמָע, מֵבִיא אֶת הַחוֹלֶה וּמֵבִיא אֶת הַבּוֹרֵחַ! תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", אָמַרְתָּ, בַּמֵּי הָעִנְיָן מְדַבֵּר? בָּרָאוּי לַעֲבֹד.

(שמות כא,ה) ["וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!"] "וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד". מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ נִרְצָע עַד שֶׁיֹּאמַר שְׁנֵי פְעָמִים.

"אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי". אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁיֵּשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים; אֵין לְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,טז) "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ! כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." מִכָּן אָמָרוּ: לְעוֹלָם אֵינוֹ נִרְצָע, אֶלָּא אִם כֵּן יֵשׁ לוֹ אִשָּׁה וּבָנִים, וּלְרַבּוֹ אִשָּׁה וּבָנִים.

"וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד: אָהַבְתִּי אֶת אֲדֹנִי, אֶת אִשְׁתִּי וְאֶת בָּנָי, לֹא אֵצֵא חָפְשִׁי!" אוֹהֵב אֶת רַבּוֹ וְרַבּוֹ אוֹהֲבוֹ, שֶׁנִּתְבָּרְכוּ נְכָסִים עַל יָדוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר: (דברים טו,טז) "וְהָיָה כִּי יֹאמַר אֵלֶיךָ: לֹא אֵצֵא מֵעִמָּךְ! כִּי אֲהֵבְךָ וְאֶת בֵּיתֶךָ, כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ."

(דברים טו,טז) "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." שֶׁתְּהֵא טוֹבָתוֹ שָׁוָה לָךְ. מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יְשַׁנֶּה רַבּוֹ עָלָיו מַאֲכָלוֹ וּמַשְׁקֵהוּ וְהֶסֵּבוֹ מִשֶּׁלּוֹ. לְכָךְ נֶאֱמַר "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ."

דָּבָר אַחֵר: (דברים טו,טז) "כִּי טוֹב לוֹ עִמָּךְ." אִם הָיָה חִגֵּר אוֹ סוֹמֵא, אֵינוֹ נִרְצָע.

(שמות כא,ו) ["וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים, וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה, וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ, וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם."] "וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים", אֵצֶל הַדַּיָּנִין, שֶׁיִּמָּלֵךְ בְּמוֹכְרָיו.

רַבִּי אוֹמֵר: בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֲבָל כָּן, אֵינוֹ נִרְצָע אֶלָּא בֵּינוֹ וּבֵין עַצְמוֹ.

"וְהִגִּישׁוֹ אֶל הַדֶּלֶת אוֹ אֶל הַמְּזוּזָה", מַקִּישׁ דֶּלֶת לַמְּזוּזָה: מַה מְּזוּזָה מֵעֹמֶד, אַף דֶּלֶת מֵעֹמֶד. אַתָּה אוֹמֵר לְכָךְ בָּא, אוֹ יִרְצְעֶנּוּ בַמְּזוּזָה? וְהַדִּין נוֹתֵן: מָה, אִם הַדֶּלֶת, שֶׁאֵינוֹ כָשֵׁר לְמִצְוָה, כָּשֵׁר לִרְצִיעָה, מְזוּזָה, שֶׁהִיא כְשֵׁרָה לְמִצְוָה, אֵינוֹ דִין שֶׁתִּכְשַׁר לִרְצִיעָה? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יז) "וְנָתַתָּה בְאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת", בַּדֶּלֶת אַתְּ נוֹתֵן, וְאֵין אַתְּ נוֹתֵן בַּמְּזוּזָה. אוֹ יַעֲבֹר בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ", בְּאָזְנוֹ אַתְּ מְעַבֵּר, וְאֵי אַתְּ מְעַבֵּר בַּדֶּלֶת. הָא אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: הִקִּישׁ דֶּלֶת לַמְּזוּזָה, מַה מְּזוּזָה מֵעֹמֶד, אַף דֶּלֶת מֵעֹמֶד.

"וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל מָקוֹם, שֶׁשְּׁלוּחוֹ שֶׁלָּאָדָם כְּמוֹתוֹ. אֲבָל כָּן, הוּא וְלֹא שְׁלוּחוֹ.

"אָזְנוֹ", בְּשֶׁלַּיָּמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּשֶׁלַּיָּמִין הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּשֶׁלַּשְּׂמֹאל? הֲרֵי אַתְּ דָּן: נֶאֱמַר כָּן "אָזְנוֹ", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "אָזְנוֹ", מַה לְּהַלָּן בַּיָּמִין, אַף כָּן בַּיָּמִין.

"אָזְנוֹ", מִן הַמִּילָת.^*הַמִּילָת: החלק הרך בתחתית האוזן. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף מִן הַסְּחוֹס.^*סְחוֹס: רקמה חצי קשיחה שנותנת את צורתה לאוזן. שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע. וְהֵן אוֹמְרִים: נִרְצָע. אֵין כֹּהֵן נִמְכָּר. וְהֵן אוֹמְרִים: נִמְכָּר.

וּמָה רָאַת אֹזֶן שֶׁתֵּרָצַע מִכָּל אֵבָרִים? רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּי אוֹמְרָהּ מִן הַחֹמֶר: אֹזֶן שֶׁשָּׁמְעָה "לֹא תִגְנֹב", וְהָלַךְ וְגָנַב, הִיא תֵּרָצַע מִכָּל אֵבָרָיו.

"בַּמַּרְצֵעַ", בְּכָל דָּבָר. הַתּוֹרָה אָמְרָה: "וְרָצַע אֲדֹנָיו אֶת אָזְנוֹ בַּמַּרְצֵעַ", וַהֲלָכָה אָמְרָה 'בְּכָל דָּבָר'! רַבִּי אוֹמֵר: אוֹמֵר אֲנִי, בְּמִין מַתֶּכֶת בִּלְבַד.

"וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." עַד הַיּוֹבֵל. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הַכֶּסֶף, שֶׁיָּפֶה כֹחוֹ וְקוֹנֶה הַכֹּל, אֵינוֹ קוֹנֶה אֶלָּא שֵׁשׁ, רְצִיעָה, שֶׁאֵינָהּ קוֹנָה אֶלָּא עֲבָדִים, אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תְהֵי קוֹנָה אֶלָּא שֵׁשׁ? הָא מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם"? עַד הַיּוֹבֵל. אוֹ "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם" כִּשְׁמוּעוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,י) "וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ".

רַבִּי אוֹמֵר: בֹּא וּרְאֵה שֶׁאֵין 'הָעוֹלָם' אֶלָּא חֲמִשִּׁים שָׁנָה: "וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם." "עַד שְׁנַת הַיֹּבֵל". (ויקרא כה,מ) הָא כֵיצַד? הִגִּיעַ הַיּוֹבֵל, יָצָא; מֵת הָאָדוֹן, יָצָא.

"וַעֲבָדוֹ", אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה, אִם הָעוֹבֵד שֵׁשׁ, שֶׁמִּעֵט הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, הֲרֵי הוּא עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד הַבֵּן, נִרְצָע, שֶׁרִבָּה הַכָּתוּב יְצִיאָתוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן? תִּלְמֹד לוֹמַר "וַעֲבָדוֹ", אוֹתוֹ הוּא עוֹבֵד, וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבֵּן. מִכָּן אָמָרוּ: עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת; נִרְצָע וְהָעִבְרִיָּה, לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת.