מכילתא דרבי ישמעאל · מַסֶּכְתָּא דִנְזִיקִין · פרק 1

(שמות כא,א) "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם." רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵלּוּ מוֹסִיפִין עַל הָעֶלְיוֹנִים: מָה עֶלְיוֹנִים מִסִּינַי, אַף תַּחְתּוֹנִים מִסִּינַי.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (במקומות רבים) "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם", אֵין לִי אֶלָּא פַּעַם אַחַת! מְנַיִן שְׁנֵה וְשַׁלֵּשׁ וְרַבֵּעַ עַד שֶׁיִּלְמְדוּ? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים לא,יט) "וְלַמְּדָהּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל". יָכֹל לְמֵדִין וְלֹא שׁוֹנִין? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים לא,יט) "שִׂימָהּ בְּפִיהֶם". יָכֹל שׁוֹנִין וְלֹא יוֹדְעִין? תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם." עָרְכֵם לִפְנֵיהֶם כְּשֻׁלְחָן עָרוּךְ, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: (דברים ד,לה) "אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת".

רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", בְּמָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות טו,כה) "שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט".

רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה אוֹמֵר: הֲרֵי הַגּוֹיִם שֶׁדָּנוּ כְדִינֵי יִשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהוּ דִינֵיהֶן קַיָּמִין! תִּלְמֹד לוֹמַר "וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים", אַתְּ דָּן אֶת שֶׁלָּהֵן, וְהֵן אֵינָן דָּנִין אֶת שֶׁלָּךְ.

מִכָּן אָמָרוּ: גֵּט הַמְעֻשֶּׂה, בְּיִשְׂרָאֵל, כָּשֵׁר, בַּגּוֹיִם, פָּסוּל,^*גֵּט הַמְעֻשֶּׂה: גט שלחצו את הבעל לתת, בניגוד לרצונו הראשון. אֲבָל גּוֹיִם חוֹבְטִין אוֹתוֹ וְאוֹמְרִין לוֹ: עֲשֵׂה מַה שֶּׁיִּשְׂרָאֵל אוֹמֵר לָךְ!

רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי אוֹמֵר: מָה רָאוּ דִּינִין לִקְדֹּם לְכָל מִצְווֹת שֶׁבַּתּוֹרָה? שֶׁכְּשֶׁהַדִּין בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, תַּחֲרוּת בֵּינֵיהֶן; נִתְפַּסַּק לָהֶם דִּין, נֶעֱשָׂה שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן. וְכֵן יִתְרוֹ אוֹמֵר לְמֹשֶׁה: (שמות יח,כג) "אִם אֶת הַדָּבָר הַזֶּה תַּעֲשֶׂה, וְצִוְּךָ אֱלֹהִים, וְיָכָלְתָּ עֲמֹד, וְגַם כָּל הָעָם הַזֶּה עַל מְקֹמוֹ יָבֹא בְשָׁלוֹם."

(שמות כא,ב) ["כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם."] "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן. אַתָּה אוֹמֵר בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בְּמוֹכֵר עַצְמוֹ? כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר (ויקרא כה,לט) "וְכִי יָמוּךְ אָחִיךָ עִמָּךְ וְנִמְכַּר לָךְ", הֲרֵי מוֹכֵר עַצְמוֹ אָמוּר, וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי"? בַּנִּמְכָּר בְּבֵית דִּין עַל גְּנֵיבָתוֹ הַכָּתוּב מְדַבֵּר, שֶׁיְּהֵי עוֹבְדוֹ וְעוֹבֵד אֶת הַבֵּן.

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי". בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא בְּעַבְדּוֹ שֶׁלְּעִבְרִי? וּמָה אֲנִי מְקַיֵּם: (ויקרא כה,מו) "וְהִתְנַחַלְתֶּם אֹתָם לִבְנֵיכֶם אַחֲרֵיכֶם לָרֶשֶׁת אֲחֻזָּה, לְעֹלָם בָּהֶם תַּעֲבֹדוּ"? בַּנִּלְקָח מִן הַגּוֹי, אֲבָל בַּנִּלְקָח מִיִּשְׂרָאֵל, שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיְּהֵי עוֹבֵד שֵׁשׁ וְיֵצֵא בַשְּׁבִיעִית! תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טז,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." שֶׁאֵין תַּלְמוּד (לוֹמַר) "הָעִבְרִי", שֶׁהֲרֵי כְּבַר נֶאֱמַר "אָחִיךָ"!

וּמַה תִּלְמֹד לוֹמַר "הָעִבְרִי"? מֻפְנֶה לְהַקִּישׁ לָדוּן גְּזֵרָה שָׁוָה: נֶאֱמַר כָּן "עִבְרִי", וְנֶאֱמַר לְהַלָּן "עִבְרִי"; מָה "עִבְרִי" הָאָמוּר לְהַלָּן, בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אַף "עִבְרִי" הָאָמוּר כָּן, בְּבֶן יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: (שמות ה,ג) "וַיֹּאמְרוּ: אֱלֹהֵי הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ". (בראשית יד,יג) "וַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי".

"עֶבֶד". יָכֹל תִּקְרָאֶנּוּ 'עֶבֶד' לְשׁוּם בִּזָּיוֹן? תִּלְמֹד לוֹמַר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי", עַל כָּרְחוֹ הַכָּתוּב קְרָאוֹ 'עֶבֶד'.

"כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי", לָמָּה נֶאֱמַר? לְהָבִיא אֶת הַגֵּר. דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: אֵינוֹ צָרִיךְ! אִם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד, הַגֵּר לֹא יַעֲבֹד? אִם יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד שֵׁשׁ, אַף הַגֵּר יַעֲבֹד שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה. אָמַרְתָּ, דַּיּוֹ לַבָּא מִן הַדִּין לִהְיוֹת כַּנִּדּוֹן: מָה יִשְׂרָאֵל עוֹבֵד שֵׁשׁ, אַף הַגֵּר יַעֲבֹד שֵׁשׁ. לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כב,ב) "אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, לְעוֹלָם! תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁהוּא עוֹבֵד שֵׁשׁ, וְיוֹצֵא בַשְּׁבִיעִית.

"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד". שׁוֹמֵעַ אֲנִי, כָּל עֲבוֹדָה בְּמַשְׁמָע! תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,לט) "לֹא תַעֲבֹד בּוֹ עֲבֹדַת עָבֶד." מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יִרְחֹץ לוֹ רַגְלָיו, וְלֹא יִנְעֹל לוֹ סַנְדַּלָּיו, וְלֹא יִטֹּל לְפָנָיו כֵּלִים לְבֵית הַמַּרְחֵץ, וְלֹא יִסְמֹךְ לוֹ בְמָתְנָיו כֵּיוָן שֶׁעוֹלֶה בַמַּעֲלֶה, וְלֹא יִטְּלֶנּוּ לֹא בְפוֹרֵיוֹן^*פוֹרֵיוֹן. phoreîon: אפיריון, כיסא נישא. וְלֹא בְלֶקְטִיקָא,^*לֶקְטִיקָא. lectica: אפיריון, כיסא נישא. כְּדֶרֶךְ שֶׁעֲבָדִים עוֹשִׂין. תִּלְמֹד לוֹמַר: (ויקרא כה,מו) "וּבְאַחֵיכֶם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אִישׁ בְּאָחִיו לֹא תִרְדֶּה בוֹ בְּפָרֶךְ." אֲבָל בִּבְנוֹ וּבְתַלְמִידוֹ, רַשַּׁי.

"שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", שׁוֹמֵעַ אֲנִי, בֵּין עֲבוֹדָה שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בִּזָּיוֹן, בֵּין עֲבוֹדָה שֶׁאֵין בָּהּ בִּזָּיוֹן! תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מ) "כְּשָׂכִיר". מַה שָּׂכִיר, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְשַׁנּוֹתוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ, אַף עֶבֶד עִבְרִי, אֵין אַתְּ רַשַּׁי לְשַׁנּוֹתוֹ מֵאֻמָּנוּתוֹ. מִכָּן אָמָרוּ: לֹא יוֹשִׁיבֶנּוּ רַבּוֹ בְּאֻמָּנוּת שֶׁהִיא מְשַׁמֶּשֶׁת לָרַבִּים, כְּגוֹן חַיָּט, בַּלָּן, סַפָּר, טַבָּח, נַחְתּוֹם.^*בַּלָּן: מטפל בבית מרחץ. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: אִם הָיַת אֻמָּנוּתוֹ מְיֻחֶדֶת לְכָךְ, יַעֲשֶׂה, אֲבָל רַבּוֹ לֹא יְשַׁנֶּה עָלָיו.

(ויקרא כה,מ) "כְּשָׂכִיר כְּתוֹשָׁב". מַה שָּׂכִיר עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה, אַף עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד בַּיּוֹם וְאֵינוֹ עוֹבֵד בַּלַּיְלָה. רַבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: הַכֹּל לְפִי אֻמָּנוּתוֹ.

"וּבַשְּׁבִעִת", שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה. אַתָּה אוֹמֵר שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה, אוֹ שְׁבִיעִית לַשָּׁנִים? תִּלְמֹד לוֹמַר "שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד", שְׁבִיעִית לַמְּכִירָה וְלֹא שְׁבִיעִית לַשָּׁנִים.

"יֵצֵא לַחָפְשִׁי", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (דברים טו,יג) "וְכִי תְשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ, לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ רֵיקָם." שׁוֹמֵעַ אֲנִי, שֶׁיִּכְתֹּב לוֹ גֵּט שִׁחְרוּר! תִּלְמֹד לוֹמַר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי". אוֹ יִתֵּן לוֹ מָעוֹת וְיֵצֵא! תִּלְמֹד לוֹמַר "יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם."

(שמות כא,ג) ["אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא, וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ."] "אִם בְּגַפּוֹ", לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ד) "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", רְשׁוּת. אַתָּה אוֹמֵר רְשׁוּת, אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא חוֹבָה? הֲרֵי הוּא אוֹמֵר: "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא", רְשׁוּת וְלֹא חוֹבָה. דִּבְרֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל.

רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: "אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא, בְּגַפּוֹ יֵצֵא", אִם בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים נִכְנַס,^*רָאשֵׁי אֵבָרִים: קצות האיברים של הגוף, כמו ראשי אצבעות, אוזניים, אף, שאם הושחתו על ידי בעליו של עבד כנעני, הוא יוצא לחפשי כמו בשן ועין. בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים יֵצֵא.

לְפִי שֶׁהוּא אוֹמֵר: (שמות כא,ז) "וְכִי יִמְכֹּר אִישׁ אֶת בִּתּוֹ לְאָמָה, לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים. אַתָּה אוֹמֵר "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים, אוֹ לֹא תֵצֵא בַשָּׁנִים וּבַיּוֹבֵל כְּדֶרֶךְ שֶׁהָעֲבָדִים יוֹצְאִים? תִּלְמֹד לוֹמַר: (דברים טו,יב) "כִּי יִמָּכֵר לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי, אוֹ הָעִבְרִיָּה, וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים, וּבַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ." מַגִּיד שֶׁהִיא יוֹצְאָה בְשֵׁשׁ. בַּיּוֹבֵל מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (ויקרא כה,מב) "כִּי עֲבָדַי הֵם", מִכָּל מָקוֹם. הָא, אֵין עָלֶיךָ לוֹמַר כְּלָשׁוֹן אַחֲרוֹן, אֶלָּא כְלָשׁוֹן רִאשׁוֹן: "לֹא תֵצֵא כְּצֵאת הָעֲבָדִים", לֹא תֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים כְּדֶרֶךְ שֶׁהַכְּנַעֲנִים יוֹצְאִים.

אֵין לִי אֶלָּא עִבְרִיָּה שֶׁאֵינָהּ יוֹצְאָה בְּרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי מְנַיִן? תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצְאָה בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי לֹא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

וְעוֹד קַל וָחֹמֶר: מָה אִם עִבְרִיָּה, שֶׁהִיא יוֹצָא בְסִימָנִין, אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, עִבְרִי, שֶׁאֵינוֹ יוֹצֵא בְסִימָנִין, דִּין הוּא שֶׁלֹּא יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! כג. לֹא! אִם אָמַרְתָּ בָּעִבְרִיָּה, שֶׁאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת עַל הַגְּנֵבָה, לְפִיכָךְ אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, תֹּאמַר בָּעִבְרִי שֶׁהוּא נִמְכָּר עַל גְּנֵבָתוֹ, לְפִיכָךְ יֵצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים! תִּלְמֹד לוֹמַר (דברים טו,יב) "הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה", הִקִּישׁ עִבְרִי לָעִבְרִיָּה: מָה עִבְרִיָּה אֵינָהּ יוֹצָא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים, אַף עִבְרִי אֵינוֹ יוֹצֵא בְרָאשֵׁי אֵבָרִים.

"אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא". בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר. אַתָּה אוֹמֵר בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אוֹ אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּכְנַעֲנִית? וּכְשֶׁהוּא אוֹמֵר (שמות כא,ד) "אִם אֲדֹנָיו יִתֶּן לוֹ אִשָּׁה", הֲרֵי כְנַעֲנִית אֲמוּרָה. הָא, מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא"? בְּבַת יִשְׂרָאֵל הַכָּתוּב מְדַבֵּר.

"וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ." רַבִּי יִצְחָק אוֹמֵר: וְכִי מִי הֵבִיאָהּ, שֶׁהַכָּתוּב מוֹצִיאָהּ? מַה תִּלְמֹד לוֹמַר "וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּוֹ"? מַגִּיד שֶׁהוּא חַיָּב בִּמְזוֹנוֹתֶיהָ.

וּבִמְזוֹנוֹת בָּנָיו מְנַיִן? שֶׁנֶּאֱמַר: (ויקרא כה,מא) "וְיָצָא מֵעִמָּךְ, הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ". מִכְּלַל יְצִיאָה אַתְּ לָמֵד עַל כְּנִיסָה. אוֹ שׁוֹמֵעַ אֲנִי, יְהֵי חַיָּב בִּמְזוֹנוֹת אֲרוּסָה וְשׁוֹמֶרֶת יָבָם? תִּלְמֹד לוֹמַר "אִשְׁתּוֹ", לְהוֹצִיא שׁוֹמֶרֶת יָבָם, שֶׁאֵינָהּ אִשְׁתּוֹ. "עִמּוֹ", לְהוֹצִיא אֲרוּסָה שֶׁאֵינָהּ עִמּוֹ.