ילקוט שמעוני על התורה · Remez 142

(בראשית לז כג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּא יוֹסֵף. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר בְּקִלּוּס הָיָה בָּא וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת יוֹסֵף, זֶה הַפִּינֵס אֶת כֻּתָּנְתּוֹ, זֶה חָלוּק אֶת כְּתֹנֶת הַפַּסִּים, זֶה הַפַּרְגּוֹד אֲשֶׁר עָלָיו זֶה פַּלְמַנְיָא. (בראשית לז כד) וַיִּקָּחֻהוּ וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ הַבֹּרָה. מִי הָיָה זֶה, שִׁמְעוֹן אֵימָתַי פָּרַע לוֹ (בראשית מב, כד) "וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת שִׁמְעוֹן". כֵּיוָן שֶׁנְּתָנוּהוּ בְּתוֹךְ הַבּוֹר הָיָה שִׁמְעוֹן מְצַוֶּה וְהָיוּ מַשְׁלִיכִים אֲבָנִים כְּדֵי לְהָרְגוֹ, אֲבָל כְּשֶׁנָּפַל הוּא בְּיַד יוֹסֵף הָיָה מַשְׁלִיךְ עָלָיו פְּטוּמוֹת כְּדֵי לְהַאֲכִילוֹ. וְהַבּוֹר רֵק אֵין בּוֹ מָיִם. דָּרַשׁ רַב נָתָן בַּר מַנְיוּמֵי מִשְׁמֵיהּ דְּרָבָא, מַיִם אֵין בּוֹ אֲבָל נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים יֵשׁ בּוֹ. אָמַר רַב אַחָא נִתְרוֹקֵן בּוֹרוֹ שֶׁל יַעֲקֹב אֵין בּוֹ מָיִם, אֵין בּוֹ דִּבְרֵי תּוֹרָה שֶׁנִּמְשְׁלוּ לְמַיִם, דִּכְתִיב (ישעיה נה, א) "הוֹי כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם". כְּתִיב "כִּי יִמָּצֵא אִישׁ גֹּנֵב נֶפֶשׁ מֵאֶחָיו" וְאַתֶּם מְכַרְתֶּם אֶת אֲחִיכֶם (וְכוּ'). (בראשית לז כה) וַיֵּשְׁבוּ לֶאֱכָל לֶחֶם. עֲבֵירָתָן שֶׁל שְׁבָטִים זְכוּרָהּ לְעוֹלָם תִּקְוָה הִיא לָהֶם לְעוֹלָם מַאֲכִיל לֶחֶם לְכָל בָּאֵי עוֹלָם. וַיִּשְׂאוּ עֵינֵיהֶם וַיִּרְאוּ. וַהֲלֹא אֵין דַּרְכָּן שֶׁל יִשְׁמְעֵאלִים לִהְיוֹת טוֹעֲנִין אֶלָּא עוֹרוֹת וְעִטְרָן אֶלָּא בּוֹא וּרְאֵה מַה זִמֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְאוֹתוֹ צַדִּיק בְּאוֹתָהּ שָׁעָה, שַׂקִּים מְלֵאִים בְּשָׂמִים שֶׁהָרוּחַ מְנַשֶּׁבֶת בָּהֶן מִפְּנֵי רֵיחָן שֶׁל עַרְבִיִּים. (בראשית לז כו-כז) בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הִמְלִיכוּ יְהוּדָה עֲלֵיהֶן וַיֹּאמֶר יְהוּדָה אֶל אֶחָיו מַה בֶּצַע. (בראשית מד, יד) "וַיָּבֹא יְהוּדָה וְאֶחָיו בֵּיתָה יוֹסֵף" "וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה". לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. אָמְרוּ נֵלֵךְ וְנִתְפֹּס דַּרְכּוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּנַעַן שֶׁחָטָא לֹא לְעֶבֶד נִתְקַלֵּל, אַף זֶה לְכוּ וְנִמְכְּרֶנּוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. (בראשית לז כח) וַיַּעַבְרוּ אֲנָשִׁים מִדְיָנִים. עָבְרוּ אוֹתָן הַדִּינִין כְּתִיב (ישעיה סג, יז) "לָמָּה תַתְעֵנוּ ה' מִדְּרָכֶיךָ" כְּשֶׁרָצִית נָתַתָּ בְּלִבָּם לֶאֱהֹב כְּשֶׁרָצִית נָתַתָּ בְּלִבָּם לִשְׂנֹא. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בַּחֲמִשָּׁה סְלָעִים לְפִיכָךְ יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם נוֹתֵן חֲמִשָּׁה סְלָעִים בְּמָנֶה צוֹרִי, אַתֶּם מְכַרְתֶּם בְּנָהּ שֶׁל רָחֵל בְּעֶשְׂרִים כֶּסֶף לְפִיכָךְ יְהֵא כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִכֶּם מַפְרִישׁ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת. וַיִּמְכְּרוּ אֶת יוֹסֵף לַיִּשְׁמְעֵאלִים בְּעֶשְׂרִים כָּסֶף. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶם נָטַל שְׁנֵי כְּסָפִים לִקְנוֹת מִנְעָלִים לְרַגְלֵיהֶם, שֶׁנֶּאֱמַר (עמוס ב, ו) "עַל מִכְרָם בַּכֶּסֶף צַדִּיק וְאֶבְיוֹן בַּעֲבוּר נַעֲלָיִם". אָמְרוּ, נַחְרִים בֵּינֵינוּ שֶׁאֵין אֶחָד מִמֶּנּוּ מַגִּיד אֶת הַדָּבָר הַזֶּה לְיַעֲקֹב. אָמַר לָהֶם יְהוּדָה, רְאוּבֵן אֵינוֹ כָּאן, אֵין הַחֵרֶם מִתְקַיֵּם בְּתִשְׁעָה, מֶה עָשׂוּ, שִׁתְּפוּ לַמָּקוֹם עִמָּהֶם וְחָרְמוּ. הִגִּידוּ לִרְאוּבֵן שֶׁעָשׂוּ אֶת הַחֵרֶם וְשָׁמַע הַחֵרֶם וְשָׁתַק. וְאַף הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּתִיב "מַגִּיד דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב" דָּבָר זֶה לֹא הִגִּיד מִפְּנֵי הַחֵרֶם, וּכְשֶׁבָּאוּ לְמִצְרַיִם וּמָצְאוּ אָז הִתִּירוּ הַחֵרֶם וְשָׁמַע יַעֲקֹב (בראשית מה, כז) "וַתְּחִי רוּחַ יַעֲקֹב" וְגוֹ' וְכִי מֵתָה הָיְתָה רוּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, אֶלָּא מִפְּנֵי הַחֵרֶם נִסְתַּלְּקָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מֵעָלָיו, וְכֵיוָן שֶׁהִתִּירוּ הַחֵרֶם שָׁרְתָה רוּחַ הַקֹּדֶשׁ עָלָיו כְּבַתְּחִלָּה. רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר, הַחֵרֶם הוּא הַשְּׁבוּעָה וְהַשְּׁבוּעָה (הוּא) [הִיא] הַחֵרֶם, וְכָל מִי שֶׁהוּא מֵפֵר אֶת הַחֵרֶם כְּאִלּוּ מֵפֵר אֶת הַשְּׁבוּעָה. (בראשית לז כט) וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר. וְהֵיכָן הָיָה, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, עָסוּק הָיָה בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ מִכֵּיוָן שֶׁנִּפְנָה הָלַךְ אֶל הַבּוֹר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, כָּל טִרְחָתוֹ שֶׁל בֵּית אָבִיו הָיְתָה מֻשְׁלֶכֶת עָלָיו וְכֵיוָן שֶׁנִּפְנָה הֵצִיץ בַּבּוֹר אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, מֵעוֹלָם לֹא חָטָא אָדָם לְפָנַי וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה וְאַתָּה פָּתַחְתָּ בִּתְשׁוּבָה חַיֶּיךָ שֶׁבֵּן בִּנְךָ עוֹמֵד וּפוֹתֵחַ בִּתְשׁוּבָה, וְאֵיזֶה, זֶה הוֹשֵׁעַ, שֶׁנֶּאֱמַר (הושע יד, ב) "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ". (בראשית לז לא) וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, לָמָּה שָׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים, שֶׁדָּמוֹ דּוֹמֶה לְדַם אָדָם. אָמַר רַבִּי עֲנָנִי בַּר שָׂשׂוֹן, לָמָּה נִסְמְכָה פָּרָשַׁת בִּגְדֵי כְּהֻנָּה לְפָרָשַׁת קָרְבָּנוֹת לוֹמַר לְךָ, מַה קָרְבָּנוֹת מְכַפְּרִין אַף בִּגְדֵי כְּהֻנָּה מְכַפְּרִין. כְּתֹנֶת מְכַפֶּרֶת עַל שְׁפִיכוּת דָּמִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתֹּנֶת בַּדָּם" וְכוּ'.

(בראשית לז לב) הַכֶּר נָא הַכְּתֹנֶת בִּנְךָ הִוא. אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיְהוּדָה, אַתָּה אָמַרְתָּ לְאָבִיךָ הַכֶּר נָא, חַיֶיךָ שֶׁתָּמָר אוֹמֶרֶת לְךָ (בראשית לח, כה) "הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת (וּלְמִי) [וְ]הַפְּתִילִים".