ילקוט שמעוני על התורה · Remez 253

(שמות טו יז-יט) תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ, נִתְנַבְּאוּ אָבוֹת וְלֹא יָדְעוּ מַה נִתְנַבְּאוּ, תְּבִיאֵנוּ וְתִטָּעֵנוּ אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ, אָמְרוּ, הַבָּנִים נִכְנָסִים וְאֵין הָאָבוֹת נִכְנָסִין. וְכֵן הוּא אוֹמֵר "אִם לֹא תֵדְעִי לָךְ הַיָּפָה בַּנָּשִׁים" וְגוֹ', אָמְרוּ, הַגְּדָיִים נִכְנָסִין וְאֵין הַתְּיָשִׁים נִכְנָסִין. דָּבָר אַחֵר תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ כְּכֶרֶם זֶה שֶׁהוּא נָטוּעַ שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (עי' יחזקאל מח, א ז) "מִפְּאַת קָדִימָה עַד פְּאַת יָמָּה יְהוּדָה אֶחָד דָּן אֶחָד נַפְתָּלִי אֶחָד". דָּבָר אַחֵר תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ, נְטִיעָה שֶׁאֵין בָּהּ נְטִישָׁה, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה כד, ו) "וּבְנִיתִים וְלֹא אֱהֶרֹס וּנְטַעְתִּים וְלֹא אֶתּוֹשׁ". (יחזקאל כ, ג) "כִּי בְהַר קָדְשִׁי בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל", בְּהַר נַחֲלָתְךָ, בָּהָר שֶׁהִבְטַחְתָּנוּ בּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר "בְּהַר מְרוֹם יִשְׂרָאֵל".

אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ נַחֲלָה. יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ט, כט) "וְהֵם עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ". אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר "בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה". בֵּית הַמִּקְדָשׁ נִקְרָא נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר בְּהַר נַחֲלָתְךָ. הַתּוֹרָה נִקְרֵאת נַחֲלָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יט) "וּמִמַּתָּנָה נַחֲלִיאֵל". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ נַחֲלָה, לָאָרֶץ שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה, וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָשׁ שֶּׁנִּקְרָא נַחֲלָה, בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת נַחֲלָה. מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ, זֶה אֶחָד מִן הַדְּבָרִים שֶׁכִּסֵּא שֶׁל מַטָּה מְכֻוָּן כְּנֶגֶד כִּסֵּא שֶׁל מַעְלָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים יא, ד) "ה' בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ ה' בַּשָּׁמַיִם כִּסְאוֹ". וְאוֹמֵר "בָּנֹה בָנִיתִי בֵּית זְבֻל לָךְ מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ עוֹלָמִים". פָּעַלְתָּ ה', חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָשׁ לִפְנֵי הַמָּקוֹם, כְּשֶׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא בְּמַאֲמָר, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לג, ו) "בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ" וְגוֹ' וּכְשֶׁבָּנָה בֵּית הַמִּקְדָשׁ כִּבְיָכוֹל פְּעֻלָּה לְפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר פָּעַלְתָּ ה'. אוֹי לָהֶם לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם מַה הֵן שׁוֹמְעִין בְּאָזְנֵיהֶם, הֲרֵי בֵּית הַמִּקְדָּשׁ קָרוּי פְּעֻלָּה לְפָנָיו וְעָמְדוּ וְהֶחֱרִיבוּ אוֹתוֹ. הֵם אָמְרוּ (שם קלז, ז) "עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ", לְעִנְיָן כֵּן מַהוּ אוֹמֵר (ירמיה כה, ל) "ה' מִמָּרוֹם יִשְׁאָג וְגוֹ' שָׁאֹג יִשְׁאַג עַל נָוֵהוּ". ("עַד) [וְאֶת] "נָוֵהוּ הֵשַׁמּוּ".

מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ, חָבִיב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁכְּשֶׁבָּרָא אֶת עוֹלָמוֹ לֹא בְּרָאוֹ אֶלָּא בְּיָדוֹ אַחַת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, יג) "אַף יָדִי יָסְדָה אֶרֶץ", וּכְשֶׁבָּרָא בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כִּבְיָכוֹל בִּשְׁתֵּי יָדָיו, שֶׁנֶּאֱמַר מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ, אֵימָתָי תִּבְנֵהוּ, בִּשְׁתֵּי יָדֶיךָ. מָשָׁל לְמַה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְלִסְטִים שֶׁנִּכְנְסוּ לִפְלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ (וְהֶחֱזִירוֹ) [וְהֶחֱרִיבוּ] פְּלָטִין שֶׁל מֶלֶךְ וּבָזְזוּ וְהָרְגוּ בְּנוֹ שֶׁל מֶלֶךְ, לְאַחַר זְמַן יָשַׁב עֲלֵיהֶם הַמֶּלֶךְ בְּדִין, תָּפַס מֵהֶן, הָרַג מֵהֶם, צָלַב מֵהֶם, יָשַׁב בִּפְלָטִין שֶׁלּוֹ וְאַחַר כָּךְ נִתְוַדַּע מַלְכוּתוֹ בְּעוֹלָם, לְכַךְ נֶאֱמַר מִקְּדָשׁ אֲדֹנָי כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ.

ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. רַבִּי יוֹסִי אוֹמֵר אִ[י]לּוּ אָמְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל הַיָּם "ה' מֶלֶךְ לְעֹלָם וָעֶד" לֹא הָיְתָה אֻמָּה שׁוֹלֶטֶת בָּהֵן לְעוֹלָם, אֶלָּא אָמְרוּ ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד לֶעָתִיד לָבֹא. אֲבָל אֲנַחְנוּ עַמְּךָ עֶדְרְךָ צֹאן מַרְעִיתֶךָ זֶרַע אַבְרָהָם אֹהַבְךָ בְּנֵי יִצְחָק יְחִידְךָ עֲדַת יַעֲקֹב בִּנְךָ בְּכוֹרֶךָ "גֶּפֶן שֶׁהִסַּעְתָּם מִמִּצְרַיִם וְכַנָּה אֲשֶׁר נָטְעָה יְמִינֶךָ". ה' יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד, מִפְּנֵי מַה, כִּי בָא סוּס פַּרְעֹה וְגוֹ'. רַבִּי אִיעֲסַק לֵיהּ לִבְרֵיהּ בֵּי רַבִּי יוֹסִי בֶּן זִמְרָא, פָּסְקוּ לֵיהּ תְּרֵיסָר שְׁנִין לְמֵיזַל לְבֵי רַב, אַחְלְפוּהָ קַמֵּיהּ. אָמַר לְהוּ, [נֵיהֲווּ שִׁית שְׁנִין, אַחְלְפוּהָ קַמֵּיהּ אָמַר לְהוּ] אִיכְנוּס וַהֲדַר אֵיזִיל, הֲוָה קָא מִיכְסִיף מֵאֲבוּהָ אָמַר לֵיהּ בְּנִי דַּעַת קוֹנְךָ יֵשׁ בְּךָ, מֵעִיקָרָא כְּתִיב תְּבִאֵמוֹ וְתִטָּעֵמוֹ וּלְבַסּוֹף כְּתִיב (שמות כה, ח) "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ [וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם"], נָסְבָהּ אֲזַל יָתִיב תְּרֵיסָר שְׁנֵי בְּבֵי רַב עַד דְּאָתָא. אִיעַקְרָא דְּבִיתְהוּ. אָמַר רַבִּי, הֵיכֵי נַעֲבִיד, נִגָּרְשָׁהּ, יֹאמְרוּ עֲנִיָּה זוּ לַשָּׁוְא שָׁמְרָה, לִנְסִיב אִיתְּתָא אַחֲרִיתִי, יֹאמְרוּ זוּ אִשְׁתּוֹ וְזוּ זוֹנָתוֹ, בָּעָא עָלָהּ רַחֲמֵי וְאִיתְּסִיאַת. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, כָּל אָדָם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ דֵּעָה כְּאִלּו נִבְנָה בֵּית הַמִּקְדָשׁ בְּיָמָיו, שֶׁזֶּה נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ב, ג) "כִּי אֵל דֵּעוֹת ה'", וְזֶה נִתַּן בֵּין שְׁתֵּי שֵׁמוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר פָּעַלְתָּ ה' מִקְּדָשׁ ה'.

(שמות טו כ) וַתִּקַּח מִרְיָם הַנְּבִיאָה אֶת הַתֹּף בְּיָדָהּ, וְכִי מִנַּיִן הָיָה לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת בַּמִּדְבָּר, אֶלָּא שֶׁהַצַּדִּיקִים מֻבְטָחִים וְיוֹדְעִים שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עוֹשֶׂה לָהֶם נִסִּים וּגְבוּרוֹת עִם יְצִיאַת מִצְרַיִם וְהִתְקִינוּ לָהֶם תֻּפִּים וּמְחוֹלוֹת. (שמות טו כא) וַתַּעַן לָהֶם מִרְיָם, מַגִּיד הַכָּתוּב, כְּשֵׁם שֶׁאָמַר מֹשֶׁה שִׁירָה לַאֲנָשִׁים, כָּךְ אָמְרָה מִרְיָם שִׁירָה לַנָּשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר שִׁירוּ לַה' כִּי גָאֹה גָּאָה.