ילקוט שמעוני על התורה · Remez 252

עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה', אֶת הַיָּם עַד יַעֲבֹר אֶת הַיַּרְדֵּן עַד יַעֲבֹר נַחֲלֵי אַרְנוֹן. עַם זוּ קָנִיתָ (לְפִיכָךְ כָּל) [לְפִי שֶׁכָּל] הָעוֹלָם שֶׁלְּךָ וְאֵין לְךָ עַם אֶלָּא יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "עַם זוּ יָצַרְתִּי לִי".

אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ קִנְיָן. יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר עַם זוּ קָנִיתָ. אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, נד) "הַר זֶה קָנְתָה יְמִינוֹ". אַבְרָהָם נִקְרָא קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר "וַיְבָרְכֵהוּ וַיֹּאמַר בָּרוּךְ אַבְרָם לְאֵל עֶלְיוֹן קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ". הַתּוֹרָה נִקְרֵאת קִנְיָן, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ח, כב) "ה' קָנָנִי רֵאשִׁית דַּרְכּוֹ". יָבֹאוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁנִּקְרְאוּ קִנְיָן לָאָרֶץ שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן וְיִבְנוּ בֵּית הַמִּקְדָשׁ שֶׁנִּקְרָא קִנְיָן בִּזְכוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרֵאת קִנְיָן, לְכַךְ נֶאֱמַר עַם זוּ קָנִיתָ. (כָּתוּב בַּפָּסוּק וּבָרוּךְ אַבְרָם).