ילקוט שמעוני על התורה · Remez 93

(בראשית כ ו) וַתֹּאמֶר שָׂרָה צְחוֹק עָשָׂה לִי אֱלֹהִים כָּל הַשּׁוֹמֵעַ יִצֲחַק לִי. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בַּר רַבִּי יְהוּדָה בַּר רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַבִּי יִצְחָק, רְאוּבֵן בְּשִׂמְחָה, שִׁמְעוֹן מַה אִכְפַּת לֵיה, אִם שָׂרָה נִפְקְדָה אֲחֵרוֹת מַה אִכְפַּת לְהוּ אֶלָּא בְּשָׁעָה שֶׁנִּפְקְדָה שָׂרָה אִמֵּנוּ הַרְבֵּה עֲקָרוֹת נִפְקְדוּ עִמָּה, הַרְבֵּה חוֹלִים נִתְרַפְּאוּ עִמָּה, הַרְבֵּה חֵרְשִׁים נִתְפַּקְּחוּ עִמָּה, הַרְבֵּה סוּמִים נִתְפַּתְּחוּ, הַרְבֵּה שׁוֹטִים נִשְׁתַּנּוּ נֶאֱמַר כָּאן עֲשִׂיָּה וְנֶאֱמַר לַהֲלָן, (אסתר ב, יח) "וַהֲנָחָה לַמְּדִינוֹת עָשָׂה". מַה עֲשִׂיָּה הַנֶּאֱמַר לַהֲלָן נָתַן דְּרוֹרִיָּה לָעוֹלָם אַף עֲשִׂיָּה הַנֶּאֱמַר כָּאן נָתַן דְּרוֹרִיָּה לָעוֹלָם רַבִּי לֵוִי אָמַר, הוֹסִיף עַל הַמְּאוֹרוֹת נֶאֱמַר כָּאן בַּעֲשִׂיָּה, וְנֶאֱמַר לַהֲלָן (בראשית א, טז) "וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת שְׁנֵי הַמְּאוֹרוֹת". (בראשית כ ז) וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם, מִי דִּבֵּר אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא מִי מִלֵּל. רָמְזוּ שֶׁהוֹלִיד לְמֵאָה שָׁנָה רַבִּי פִּנְחָס בְּשֵׁם רַבִּי חִלְקִיָה, קָמוֹתָיו שֶׁל אֲבִיהֶם הָיוּ יְבֵשׁוֹת וְנַעֲשׂוּ מְלִילוֹת.

רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אַתְּ מוֹצֵא כֵּיוָן שֶׁיָּלְדָה אִמֵּנוּ שָׂרָה אֶת יִצְחָק הָיוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים חַס וְשָׁלוֹם לֹא יָלְדָה שָׂרָה אֶת יִצְחָק, אֶלָּא הָגָר שִׁפְחַת שָׂרָה הִיא יָלְדָה אוֹתוֹ. מַה עָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יִבֵּשׁ דַדֵי נְשׁוֹתֵיהֶן שֶׁל אוּמוֹת הָעוֹלָם, וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת וְנוֹשְׁקוֹת עֲפַר רַגְלֶיהָ שֶׁל שָׂרָה וְאוֹמְרִים לָה עֲשִׂי מִצְוָה וְהֵינִיקִי בָּנִים שֶׁלָּנוּ. שָׂרָה הָיְתָה צְנוּעָה יוֹתֵר מִדַּאי אָמַר לָה אַבְרָהָם אָבִינוּ, שָׂרָה, אֵין זוֹ שְׁעַת הַצְּנִיעוּת, אֶלָּא גַּלִּי אֶת דַּדַּיִךְ וְיִתְקָדֵּשׁ שְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא וּשְׁבִי בַּשּׁוּק, וְהֵינִיקִי בְּנֵיהֶן, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ הַכֹּל שֶׁהִתְחִיל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לָנוּ נִסִּים, וְגִלְּתָה דַּדֶּיהָ וְהָיוּ נוֹבְעוֹת כִּשְׁתֵּי מַעֲיָנוֹת וְהָיוּ מַטְרוֹנִיּוֹת בָּאוֹת וּמֵנִיקוֹת אֶת בְּנֵיהֶם מִמֶּנָה, וְאוֹמְרִים, אֵין אָנוּ כְּדַי לְהָנִיק אֶת בָּנֵינוּ מֵחֲלָבוֹ שֶׁל יִצְחָק הָדָא הוּא דִּכְתִיב, הֵינִיקָה בָנִים. הֵינִיקָה בֶּן אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָנִים. רַבָּנָן וְרַבִּי אָחָא, רַבָּנָן אַמְרִי, כָּל מִי שֶׁבָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נַעֲשָׂה יְרֵא שָׁמַיִם רַבִּי אָחָא אָמַר אַף מִי שֶׁלֹּא בָּא לְשֵׁם שָׁמַיִם נִתַּן לוֹ מֶמְשָׁלָה בָּעוֹלָם הַזֶּה כֵּיוָן שֶׁהִפְלִיגוּ עַצְמָן בְּסִינַי, וְלֹא קִבְּלוּ אֶת הַתּוֹרָה, נִטְלָה מֵהֶם אוֹתָה הַמֶּמְשָׁלָה, הַדָא הוּא דִכְתִיב, "מוּסַר מְלָכִים פִּתֵּחַ" וְגוֹ'.

וַתֹּאמֶר מִי מִלֵּל לְאַבְרָהָם הֵינִיקָה בָנִים שָׂרָה, וְכַמָּה בָּנִים הֵינִיקָה תָּנָא אוֹתוֹ הַיּוֹם שֶׁגָּמַל אַבְרָהָם אָבִינוּ אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עָשָׂה מִשְׁתֶּה גָּדוֹל וְהָיוּ אוּמוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרִים רָאִיתֶם זָקֵן וּזְקֵנָה שֶׁהֵבִיאוּ אֲסוּפִי מִן הַשּׁוּק וְאוֹמְרִים בְּנֵנוּ הוּא, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁעָשׂוּ מִשְׁתֶּה גָּדוֹל כְּדֵי לְהַעֲמִיד דִּבְרֵיהֶם. מַה עָשָׂה אַבְרָהָם אָבִינוּ, עָמַד וְזִמֵּן כָּל גְּדוֹלֵי הַדּוֹר, וְאַף שָׂרָה אִמֵּנוּ זִמְּנָה אֵת נְשׁוֹתֵיהֶם וְכָל אַחַת וְאַחַת הֵבִיאָה אֶת בְּנָהּ וְלֹא הֵבִיאָה מֵנִיקְתָהּ, נַעֲשָׂה נֵס וְנִתְפַּתְּחוּ דַּדֶּיהָ כִּשְׁנֵי מַעֲיָנוֹת וְהֵנִיקָה אֶת כּוּלָן, וַעֲדַיִן אוֹמְרִים שָׂרָה בַּת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד, אַבְרָהָם בֶּן מֵאָה שָׁנָה יוֹלִיד, מִיַּד נֶהֱפַּךְ קְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל יִצְחָק וְנִדְמֶה לְאַבְרָהָם, בְּאוֹתָה שָׁעָה אָמְרוּ (בראשית כה, יט) "אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק".

(בראשית כ ח) מַאי דִּכְתִיב, וַיִּגְדַּל הַיֶּלֶד עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת סְעוּדָה לַצַּדִּיקִים בְּיוֹם שֶׁיִּגְמֹל חֶסֶד לְזַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק לְאַחַר שֶׁאוֹכְלִין וְשׁוֹתִין נוֹתְנִין לוֹ לְאַבְרָהָם כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה לְבָרֵךְ אוֹמֵר אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנִי יִשְׁמָעֵאל. אוֹמֵר לְיִצְחָק טוֹל וּבָרֵךְ אוֹמֵר אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁיָּצָא מִמֶּנִי עֵשָׂו. אָמַר לְיַעֲקֹב טוֹל וּבָרֵךְ אוֹמֵר אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁנָּשָׂאתִי שְׁתֵּי אֲחָיוֹת בְּחַיֵּיהֶם. אוֹמֵר לְמֹשֶׁה טוֹל וּבָרֵךְ אוֹמֵר אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁלֹּא זָכִיתִי לִכָּנֵס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לֹא בְּחַיַּי וְלֹא בְּמוֹתִי. אוֹמֵר לִיהוֹשֻׁעַ טוֹל וּבָרֵךְ אוֹמֵר אֵינִי מְבָרֵךְ שֶׁלֹּא זָכִיתִי לְבֶן, דִּכְתִיב, (דברי הימים א' ז, כז) "נוּן בְּנוֹ יְהוֹשֻׁעַ בְּנוֹ" אוֹמֵר לְדָוִד טוֹל אַתָּה וּבָרֵךְ, וְאוֹמֵר אֲנִי אֲבָרֵךְ, וְלִי נָאֶה לְבָרֵךְ, שֶׁנֶּאֱמַר, (תהלים קטז, יג) "כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא" וְגוֹ'.