ילקוט שמעוני על התורה · Remez 92

בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדָה שָׂרָה, רָחֵל, חַנָּה. מִנָלָן, אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר, אַתְיָא זְכִירָה זְכִירָה אַתְיָא פְּקִידָה פְּקִידָה, כְּתִיב בְּרָחֵל, "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת רָחֵל", וּכְתִיב בָּה בְּחַנָּה, (שמואל א א, יט) "וַיִּזְכְּרֶהָ ה'", וְאַתְיָא זְכִירָה זְכִירָה מֵרֹאשׁ הַשָּׁנָה, דִּכְתִיב, "זִכְרוֹן תְּרוּעָה" וְאַתְיָא פְּקִידָה פְּקִידָה, כְּתִיב בָּה בְּחַנָּה, (שמואל א ב, כא) "כִּי פָּקַד ה' אֶת חַנָּה", וּכְתִיב בָּה בְּשָׂרָה, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה. כָּל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא דְּבָרָיו שֶׁל רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסִי הַגְּלִילִי בַּאֲגָדָה עֲשֵׂה אָזְנְךָ כַּאֲפַרְכֶּסֶת. בִּשְׁלוֹשִׁים וּשְׁנַיִם מִדּוֹת הָאֲגָדָה נִדְרֶשֶׁת, אֶחָד מֵרִבּוּי, כֵּיצַד הָרִבּוּי, שָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת, "אֶת", "אַף", "גַּם". "אֶת" לְרַבּוֹת כֵּיצַד, וַה' פָּקַד אֶת שָׂרָה אִלּוּ נֶאֱמַר פָּקַד שָׂרָה הָיִיתִי אוֹמֵר שָׂרָה לְבַדָּהּ נִפְקְדָה, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר אֶת, מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעֲקָרוֹת נִפְקְדוּ כָּמוֹהָ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (להלן פסוק ו) "צְחֹק עָשָׂה" וְגוֹ' כַּיּוֹצֵא בּוֹ "אֶת פְּנֵי מֵבִין חָכְמָה" אִלּוּ אוֹמֵר פְּנֵי מֵבִין הָיִיתִי אוֹמֵר לִשְׁעָתוֹ בִּלְבַד כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר "אֶת", רִיבָּה הַכֹּל לְדוֹרֵי דּוֹרוֹת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר, (שם לא, כה) "עֹז וְהָדָר לְבוּשָׁהּ וַתִּשְׂחַק לְיוֹם אַחֲרוֹן". גַּם לְרַבּוֹת כֵּיצַד, (שמות יב, לב) "גַּם צֹאנְכֶם גַּם בְּקַרְכֶם קְחוּ", אִלּוּ נֶאֱמַר "צֹאנְכֶם וּבְקַרְכֶם" הָיִיתִי אוֹמֵר לֹא נָתַן לָהֶם אֶלָּא צֹאנָם וּבְקָרָם כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר גַּם, רִיבָּה, מְלַמֵּד שֶׁנָּתַן לָהֶם דּוֹרוֹן מִשֶּׁלּוֹ, לְקַיֵּם מַה שֶׁנֶּאֱמַר, (שם י, כה) "גַּם אַתָּה תִּתֵּן בְּיָדֵנוּ זְבָחִים" וְגוֹ'. כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר, "וּמֵתוּ גַּם שְׁנֵיהֶם", אִלּוּ נֶאֱמַר "שְׁנֵיהֶם", הָיִיתִי אוֹמֵר הָאִשָּׁה שֶׁנִּתְחַיְּבָה מִיתָה מַמְתִּינִין לָה עַד שֶׁתֵּלֵד, תַּלְמוּד לוֹמַר "גַּם" לְרַבּוֹת אֶת הַוְּלָד לְמִיתָה. אַף לְרַבּוֹת כֵּיצַד, (מלכים ב ב, יד) "וַיִּקַּח אֶת אֲדֶרֶת אֵלִיָּהוּ אֲשֶׁר נָפְלָה מֵעָלָיו [וְגוֹ'] אַף הוּא וַיַּכֶּה אֶת הַמַּיִם" מְלַמֵּד שֶׁנַּעֲשׂוּ נִסִּים לֶאֱלִישָׁע בִּקְרִיעַת הַיַּרְדֵּן יוֹתֵר מֵאֵלִיָּהוּ, שֶׁבְּפַעַם רִאשׁוֹנָה הָיְתָה זְכוּת שְׁנֵי צַדִּיקִים עוֹמֶדֶת, וּבִשְׁנִיָּה לֹא הָיָה אֶלָּא זְכוּת צַדִּיק אֶחָד וְכֵן הוּא אוֹמֵר, "וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲךָ אֵלָי", אַתָּה מוֹצֵא שְׁמוֹנָה מוֹפְתִים בְּיַד אֵלִיָּהוּ וְשִׁשָּׁה עָשָׂר מוֹפְתִים בֶּאֱלִישָׁע, כַּיּוֹצֵא בּוֹ (איוב לז, יא) "אַף בְּרִי יַטְרִיחַ עָב" מְלַמֵּד שֶׁעֲנָנֵי מָטָר קָשִׁין וְהַבּוֹרֵא מַטְרִיחַ עֲלֵיהֶם לְהַסְפִּיק יָכוֹל שֶׁאֵין הַמָּטָר יוֹרֵד כָּל צָרְכּוֹ, תַּלְמוּד לוֹמַר "אַף" רִיבָּה. (בראשית כ ב) וַתַּהַר וַתֵּלֵד שָׂרָה, הֵקִישׁ עִבּוּרָהּ לְלֵידָתָהּ, מַה עִבּוּרָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר, אַף לֵידָתָהּ שֶׁלֹּא בְּצַעַר.

בֵּן לִזְקֻנָּיו, מְלַמֵּד שֶׁהָיָה זִיו אִיקוּנִין שֶׁלוֹ דּוֹמֶה לוֹ. לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֵּר אֹתוֹ אֱלֹהִים, רַבִּי יוּדָן אָמַר לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים נוֹלַד שֶׁלֹּא יְהוּ אוֹמְרִים גָּרוּף הוּא מִבֵּיתוֹ שֶׁל אֲבִימֶלֶךְ רַבִּי חָמָא אָמַר, לְשִׁבְעָה שְׁלֵמִים שֶׁהֵם תִּשְׁעָה מְקֻטָּעִים, רַבִּי הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי חִזְקִיָה, בַּחֲצוֹת הַיּוֹם נוֹלָד, נֶאֱמַר כָּאן מוֹעֵד, וְנֶאֱמַר לַהֲלָן, (דברים טז, ו) "כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ מוֹעֵד צֵאתְךָ מִמִּצְרַיִם. (בראשית כ ג) וַיִּקְרָא אַבְרָהָם אֶת שֶׁם בְּנוֹ הַנּוֹלַד לוֹ אֲשֶׁר יָלְדָה לוֹ שָׂרָה יִצְחָק, יָצָא חֹק דְּרוֹרִיָּה לָעוֹלָם יִצְחָק י' עֲשָׂרָה, כְּנֶגֶד עֲשָׂרָה דִּבְּרוֹת שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לְקַבֵּל. צ' תִּשְׁעִים "וְאִם שָׂרָה הֲבַת תִּשְׁעִים שָׁנָה תֵּלֵד". ק' מֵאָה (שם) "הַלְּבֶן מֵאָה שָׁנָה יִוָּלֵד". ח' שְׁמוֹנָה, כְּנֶגֶד שְׁמוֹנָה יְמֵי הַמִּילָה. (בראשית כ ד) וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ אֱלֹהִים, וְהֵיכָן דִּבֵּר, (בראשית יז, יב) "וּבֶן שְׁמֹנַת יָמִים יִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר".

כָּל מִצְווֹת הַבֵּן הַמּוּטָלוֹת עַל הָאָב לַעֲשׂוֹת לִבְנוֹ, אֲנָשִׁים חַיָּבִים וְנָשִׁים פְּטוּרוֹת. תָּנִינָא לְהָא דְּתָנוּ רַבָּנָן חַיָּב אָדָם לִבְנוֹ לְמוּלוֹ, וְלִפְדּוֹתוֹ, וּלְלַמְּדוֹ תּוֹרָה, וּלְהַשִּׂיאוֹ אִשָּׁה, וּלְלַמְּדוֹ אוֹמָנוּת, וְיֵשׁ אוֹמְרִים אַף לְהַשִּׁיטוֹ בַּנָּהָר רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, כָּל שֶׁאֵינוֹ מְלַמֵּד אֶת בְּנוֹ אוֹמָנוּת כְּאִלּוּ מְלַמְּדוֹ לִיסְטִיּוּת לְמוּלוֹ מְנָא לָן דִּכְתִיב, וַיָּמָל אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק בְּנוֹ בֶּן שְׁמֹנַת יָמִים כַּאֲשֶׁר צִוָּה אֹתוֹ, אוֹתוֹ וְלֹא אוֹתָה וְהֵיכָא דְּלֹא מַהַלֵיה אַבוּהָ מִיחַיְּבֵי בֵּי דִינָא לְמִימְהַלֵיה, דִכְתִיב (בראשית יז, י) "הִמּוֹל לָכֶם כָּל זָכָר", וְהֵיכָא דְלֹא מַהַלֵיה בֵּית דִין מִיחַיֵּב אִיהוּ לְמִימְהַל נַפְשֵׁיה דִּכְתִיב, "וְעָרֵל זָכָר אֲשֶׁר לֹא יִמּוֹל" וְגוֹ'. אַשְׁכָּחָן מִיָּד, לְדוֹרוֹת מְנָא לָן, תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל, כָּל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר צַוָּאָה, אֵינוֹ אֶלָּא זֵרוּז מִיָּד וּלְדוֹרוֹת. זֵרוּז דִּכְתִיב, (דברים ג, כח) "וְצַו אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְחַזְּקֵהוּ וְאַמְּצֵהוּ". מִיָּד וּלְדוֹרוֹת, דִּכְתִיב, "מִן הַיּוֹם אֲשֶׁר צִוָּה ה' וְהָלְאָה לְדוֹרוֹתֵיכֶם".