ילקוט שמעוני על התורה · Remez 687

זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (דברים לב, י) "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר" מְצִיאָה גְּדוֹלָה מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, כְּאָדָם שֶׁהוּא מְהַלֵּךְ בַּמִּדְבָּר וְהוּא מוֹצֵא שָׁם עֲנָבִים, כָּךְ מָצָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר "כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מָצָאתִי (אֲבוֹתֵיכֶם) [יִשְׂרָאֵל"], לְכָךְ נֶאֱמַר "יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר", "וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן" לַיְלָה הָיָה הָעוֹלָם, וְכֵיוָן שֶׁקִּבְּלוּ יִשְׂרָאֵל אֶת הַתּוֹרָה הֵאִיר הָעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו, כג) "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר" מַהוּ "יְסֹבְבֶנְהוּ" שֶׁהֱקִיפָן בְּעַנְנֵי כָּבוֹד, "יְבוֹנְנֵהוּ" שֶׁהֱבִינָם דִּבְרֵי תּוֹרָה, "יִצְּרֶנְהוּ" אַשְׁרֵי הָאָזְנַיִם שֶׁשָּׁמְעוּ עַד הֵיכָן שְׁמָרָן עַד הֵיכָן נְצָרָן, כִּבְיָכוֹל עַד "כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ". בּוֹא וּרְאֵה הֵיאַךְ חִבְּבָן וּשְׁמָרָן וּנְצָרָן, שֶׁאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה אֱמֹר לָהֶם שֶׁיַּעֲשׂוּ לִי מִשְׁכָּן וְאֶשְׁכֹּן בֵּינֵיהֶם, וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁאֶעֱשֶׂה אוֹתָם דְּגָלִים לִשְׁמֹר, לָמָּה שֶׁהֵן בָּנַי, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יד, א) "בָּנִים אַתֶּם לַה' אֱלֹהֵיכֶם" וְהֵם צִבְאוֹתַי, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ז, ד) "וְהוֹצֵאתִי אֶת צִבְאוֹתַי" לְפִיכָךְ עֲשִׂיתִים דְּגָלִים לִשְׁמִי [שֶׁנֶּאֱמַר "אִישׁ עַל דִּגְלוֹ"]. זֶה שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן", כֵּיוָן שֶׁנִּגְלָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל הַר סִינַי יָרְדוּ עִמּוֹ עֶשְׂרִים וּשְׁנַיִם אֶלֶף רִבְבוֹת מֶרְכָּבוֹת שֶׁל מַלְאָכִים, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים סח, יח) "רֶכֶב אֱלֹהִים רִבֹּתַיִם" וְהָיוּ כֻּלָּם עֲשׂוּיִים דְּגָלִים דְּגָלִים, לְכָךְ נֶאֱמַר "דָּגוּל מֵרְבָבָה", כֵּיוָן שֶׁרָאוּ אוֹתָן יִשְׂרָאֵל שֶׁהֵן עֲשׂוּיִין דְּגָלִים דְּגָלִים הָיוּ מִתְאַוִּין לִדְגָלִים, אָמְרוּ הַלְוַאי שֶׁאָנוּ נַעֲשִׂין דְּגָלִים כְּמוֹתָם, לְכָךְ נֶאֱמַר "הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן" זֶה סִינַי שֶׁבּוֹ נִתְּנָה הַתּוֹרָה [שֶׁנִּמְשְׁלָה לְיַיִן], שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ט, ה) "וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי". "וְדִגְּלוֹ עָלַי אַהֲבָה" הַלְוַאי הוּא מַדְגִּיל עָלֵינוּ אַהֲבָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים כ, ו) "נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל", אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, נִתְאַוִּיתֶם לִדְגָלִים, חַיֵּיכֶם שֶׁאֲנִי עוֹשֶׂה שְׁאֵלַתְכֶם, שֶׁנֶּאֱמַר "יְמַלֵּא ה' כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ", מִיָּד הוֹדִיעַ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַהֲבָתוֹ לְיִשְׂרָאֵל וְאָמַר לְמֹשֶׁה לֵךְ עֲשֵׂה אוֹתָם דְּגָלִים כְּמוֹ שֶׁנִּתְאַוּוּ, אִישׁ עַל דִּגְלוֹ בְאֹתֹת. מַהוּ "מִנֶּגֶד", מֵרִחוּק מִיל, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִהְיוּ יִשְׂרָאֵל רְחוֹקִים מִן הָאָרוֹן אַלְפַּיִם אַמָּה, וּמֹשֶׁה וְאַהֲרֹן סְמוּכִין לוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר ג, לח) "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן קֵדְמָה לִפְנֵי אֹהֶל מוֹעֵד מִזְרָחָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וּבָנָיו". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אִם כָּעַסְתִּי עַל בָּנַי יְהוּ עוֹשִׂין פְּשָׁרָה בֵּינִי לְבֵין בָּנַי לְכָךְ הָיוּ סְמוּכִים לוֹ, אֲבָל הַשְּׁבָטִים מִנֶּגֶד סָבִיב לְאֹהֶל מוֹעֵד יַחֲנוּ.

דָּבָר אַחֵר, "וְהַחֹנִים לִפְנֵי הַמִּשְׁכָּן", אַתָּה מוֹצֵא בְּכָל מָקוֹם יְהוּדָה קוֹדֵם לַדְּגָלִים, שֶׁנֶּאֱמַר "וְהַחֹנִים קֵדְמָה מִזְרָחָה דֶּגֶל מַחֲנֵה יְהוּדָה", הֲרֵי לַחֲנִיָּה לִנְסִיעָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר י, יד) "וַיִּסַּע דֶגֶל מַחֲנֵה [בְּנֵי] יְהוּדָה", לְקָרְבָּנוֹת מִנַּיִן, דִּכְתִיב (במדבר ז, יב) "וַיְהִי הַמַּקְרִיב בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן", לְמִלְחָמָה מִנַּיִן, דִּכְתִיב "וַיֹּאמֶר ה' יְהוּדָה יַעֲלֶה", וְאוֹמֵר (שם א) "מִי יַעֲלֶה לָנוּ בַּתְּחִלָּה", וְאַף כְּשֶׁיָּבוֹא הַמְּבַשֵׂר יְהוּדָה מִתְבַּשֵּׂר תְּחִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר "הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ". (במדבר ב יז) וְנָסַע אֹהֶל מוֹעֵד (כָּתוּב בְּרֶמֶז תכ"ז).