רי"א זו אשתו. ואע"פ שאהבת האשה לבעלה גדולה כדכתיב ואל אישך תשוקתך. ואמר לעיל אין תשוקת אשה אלא לבעלה וכן אמרו בסנהדרין אין איש מת אלא לאשתו מ"מ היא אויבת לו ואין אהבתה אלא לתועלתה ואם יחסר חוקה תשנאהו וכמ"ש אין מריבה מצויה בביתו של אשה אלא על עסקי תבואתה. וכמה צרות יסבבו לבעליהן ע"י בקשת המותרות וכדאיתא בויק"ר פכ"ה בעובדא דההיא דקרטילא דתאני והיא מג' כפויי טובה כדאיתא בויק"ר פ"ד. ואצ"ל אם היא רעה בתכונתה שעליה נאמר ומוצא אני מר ממות את האשה והיא האויב העצמי שלא יוכל להמלט ממנה. שהיא בביתו ויודעת מסתריו:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 54 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אם מצא בתוך שבעים הוא מפילו כו'. והא דאמרינן ביומא כיון שעברו רוב שנותיו ולא חטא שוב לא יחטא היינו דהוא יתגבר על יצרו אבל מלחמת היצה"ר בקרבו לא תשקוט עד יומו האחרון:
מציל עני מחזק ממנו. זה היצה"ר החזק מיצה"ט לפי שהוא קדם לו י"ג שנה. וגם היצה"ט נקרא ילד מסכן ויצה"ר זקן. כי כל אברי האדם מסייעים ליצה"ר. והיצה"ט אין לו משען רק בתבונה ובשכל. ואמר עליו וכי יש גזלן גדול מזה כי הגזלן לא יגזול רק קנינים המדומים. ויש ביד הנגזל להוסיף אומץ ולקנות אחרים והיצה"ר גם את נפשו יטול עד בלי השאיר לו תקומה:
מלחמה של תורה. כי ע"י התורה יכנע לבו וילמד ליראה את ה' וכדלעיל פכ"ב אם בא יצרך להשחיתך דחהו בד"ת וכן פירש"י ז"ל בפ' החליל. ואולי הפירוש עפ"י מה שאמרו ז"ל משביעו רעב מרעיבו שבע ואם יאכילהו מלחמה של תורה ויפרשנו מהאיסור יהיה שבע מרעבונו:
גם אויביו זה אבימלך. כוונת האגדה זו לומר שמה שספרה לנו התורה ענין ויכוח של אבימלך לומר שרצה ה' דרכי אברהם והצליח מעשיו שאויביו דרשו שלומו ונעשו אוהבים ע"י התוכחה כדלקמן סי' ג':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6