ואגיד להון. מלשון אגודה וקשר כי אגד וקשר אותם בדברים לנצחם. ודריש ויגד מלשון אגד כי לשון הגדה נופל רק על ספור דבר חדש ונכבד ולא על דבר נבזה וחרפה כמו זה:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 36 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מה טעם עבד יוצא בשן ועין. כיון דאין כאן אלא חסרון אבר אחד למה מפסיד את העבד כלו. הלא החובל בחבירו או בעבד עברי אינו משלם לו רק חסרון האבר הנחבל ולמה יהא יפה כח עבד כנעני מכל איש. ומשני כי עונשו להיות עבד הוא בשביל שחטא וקלקל באברים. וזה בעין דכתיב וירא ובשן דכתיב ויגד ולכן כיון שנלקה באבריו וזה בשן ועין נמחל לו עונו ויוצא בהם לחירות. ואע"ג דעבד יוצא לחירות בכל כ"ד אברים שנלקה כדאיתא בפ"ק דקדושין. אבל עיקר חירותו הוא בשן ועין המפורש בתורה ושאר אברים נלמד מדרשא בשביל היקש ודמיון שיש ביניהם לשן ועין [ובביאור הרי"פ מביא קצת מזה בשם נזה"ק. ולא ידעתי למה עזב את היפ"ת הקודם. ואשר לקט ממנו הרבה':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6