מפני היחוד. ואע"ג דאהל אברהם היה מפולש ואם פתח פתוח לר"ה אין כאן יחוד. י"ל דאהל שרה לא היה מפולש והיה סגור מכל צד וע' לעיל בפל"ט:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 16
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כאן זקנה שיש בה לחלוחית. ויתפרש באים בימים הקרובים ונכונים לבוא בימים וכמו בירמיה ז' הבאים בשערים האלה ומה דכתיב ואברהם בא בימים הוא כי כבר הזקין ובא בימים וכמו בא אחיך במרמה שכבר בא:
חדל להיות לשרה. כי השרש חדל מורה לפעמים למניעה בזמן מה וכמו וכי תחדל לנדור אע"פ שיש בידו לנדור אח"ז. ולפעמים מורה על מניעה עולמית וכמו וחדל לעשות הפסח דאם עבר זמנו בטל קרבנו. ושתי ההוראות האלה נכונות לפרש בכתוב הזה. כי מניעה על זמן יתפרש חדל להיות לשרה אחרי שחזרה בדרך נס לנערותה. ומניעה עולמית כי מצד זקנותה חדל לעולם. וי"ס דגרסי שורי המד"א וכי תחדל לנדור כו' ויתפרש שורי מלשון דלוג ופירושו שוסתה לא פסקה לגמרי אלא לשעה כי דלגה מזמן לזמן:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6