כאן שהנקודה רבה כו'. ע' בזה מ"ש בשי"ר פ"ז והנה המפרשים מקשים למה נקד על איו והרבה בנקודות הלא טוב היה לנקד את הל' והוה דרשינן את הכתב איו וע' בנמוקי יוסף בפרק הפועלים ובחזקוני מה שתירצו על זה אבל באמת הטעם לזה משום די"א אשר הנקודות באו על האותיות אשר היו מסופקות אם לכתבן או לא. ולכן אם נקד את הלמ"ד באמת היינו יכולים לספק בזה פן נמצאו ספרים בלי הל'. אבל כאשר נקד את אותיות איו נראה כי לא כדעתם כן הוא. דהא הל' לבד במקרא זה בלי אותיות איו אין לו הוראה כלל. ועוי"ל דכל היכא דהכתב רבה דרשינן להוראה הסותרת את פי' המלה. כמו רחוקה דהה"א מנוקד לדרוש על הדרך ולא על האיש וכן תמצא בכל המקומות אשר הכתב נדרש. אבל אם הנקודה מרובה נדרשות כמו שתי מלות ואין האחת סותרת את רעותה וכמו דדרשינן הכי ויאמר אליו איו וע' בזה:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 48 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6