ירדו מלאכי השרת וקצצו כו'. כי ממאמר ה' לבד לא יצא רע לכן קאמר על מה"ש:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 20 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שנאמר קולה כנחש ילך. ודריש מדכתיב כנחש בפת"ח הכ' משמע כנחש הידוע וקול הנחש הזה לא נזכר בקרא רק בעת שקצצו ידיו ורגליו בוודאי נתן קול גדול (וע"ע בביאור הרי"פ והוא מדברי יפ"ת):
ושומט גידין של אדמה ואוכל. דק"ל הלא עפר לא זייני כלל וגם אנחנו רואין שהנחש אוכל ושותה חלב ודבש ושאר דברים שאסרו לנו רז"ל משום גילוי לכן אמר שקללו שעל הרוב יהיה מזונו מגידי אדמה שהוא מזון פחות וחולק על הא דר"י בפ' בתרא דיומא דדריש ונחש עפר לחמו ע"ש דהוא סובר אשר הנחש ניזון מכל עפר:
אני עשיתיך מלך. כי מקללתו אנו יודעים מה שהיה מקודם מדאמר ליה ארור אתה מכל הבהמה וגו' משמע שמתחלה היה גדול על כולם. ומדא"ל על גחונך תלך משמע שמקודם הלך קוממיות וכן באינך. ומ"ש אתה בקשת להרוג את האדם יליף מדא"ל הוא ישופך ראש קללה שיקל לאדם להרוג אותו תחת אשר הוא זמם מראש להרוג את האדם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6