רועיו של אברהם כו'. עיקר הוכחת הדרש הזה למה בחר לעדה ולמזכרת כי הוא חפר את הבאר הזאת את שבע הכבשות. ולא הציבו לעד גל אבנים או מצבה ע"ד עד הגל הזה ועדה המצבה הזאת אשר הם דברים המתקיימים על מקום אחד לארך ימים. לכן דריש שע"י הכבשות נתברר לרועים מתחלה שהבאר היא של אברהם. ועם כל זה לא נמנעו מגזילתם ועכשיו נתינת הכבשות תהיה למזכרת עליו לזכותו את הבאר. כי יזכרו מה שנתוודע להם בצאן לפני זה:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 54 · פסקה 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את סימן לבניך. כי כל מה שאירע לאבות סימן לבנים כדלעיל ומביא את הכתוב אז ישיר ישראל וגו' וסיפא דקרא עלי באר משמע שעלו המים לקראתם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6