זכר חסדו זה אברהם כו'. לפי גירסת הילקוט דלא גרס אחר אשת יעקב ד"א. וגרס לכך כתיב זכר חסדו נראה דכל הדרש הזה קאי על רחל כי בזכות אברהם ויעקב נפקדה. והא דלא מזכיר את יצחק י"ל משום דיצחק הוא מדת הדין. ואין התפלה נעתרת ע"פ רוב רק במדת הרחמים. אבל לפי נוסחא דידן קאי הדרש הראשון על ישראל וישועתו. ומה דלא הזכיר את יצחק הוא כמו בקרא כי אתה אבינו דדרש על זה לעיל פס"ז הטעם שיצא ממנו עשו ע"ש. ומה שנזכר בישועת ישראל לבית ישראל זה רחל משום שרחל מבכה על בניה. ואח"ז אמר ד"א זכר חסדו וגו' ויזכור אלהים את רחל וגו' מדריש כל הכתוב על רחל וזכר חסדו ואמונתו קאי לפי זה על הקב"ה כי בשביל חסדו ואמונתו זכר את ישראל:
קריאה במקור
יפה תואר על בראשית רבה · פרק 73 · פסקה 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: a44ffe69373c8fd738f0fb5c5cbd120ad929ff62abbf1b927a3a4daad1b0b6e6