יעב"ץ על סדר עולם רבה · פרק 25 · פסקה 2

א] ארבע, שכך כתוב בירמיה (כ"ה), ועיין מ"ש שם בס"ד ליישב דברי רד"ק:

ב] בשנת, סוף ספר ירמיה:

ג] בן שמונה כו', ט"ס יש כאן, ונ"ל שצ"ל כך, בן שמונה עשרה כשמלך, ומשמלך נבוכדנצר שמנה, שנחתם גזר דינו לגלות, שכ"ה בסוף כ"ד דלעיל, בשנת ארבע ליהויקים נחתם גזר דין לגלות והיא הראשונית לנבוכדנצר, נמצא שנת מלוך יכניה, והיא שנת גלותו, שנת ח' לנבוכדנצר כדלעיל, וזה מוכרח, גם ברד"ק לשון ס"ע מוטעה באופן אחר:

ד] בחצי היובל, זה מכוון עמ"ש לעיל פרק כ "ד שבתחלת היובל נמצא ס"ת בבית ה', צא וחשוב י"ד של יאשיהו י"א יהויקים, אלא שיהויקים לא השלים שנת י"א, ועמד בנו והשלימה, היינו דמסיק בשנה הרביעית בשבוע, בידוע שהיא בחצי יובל, אלא לומר שבסוף חציו של יובל עמד, בעוד השנה הרביעית, אבל לא נמנית לו לפי שכבר מנאה לאביו, ומה הזקיקו לכך, משום הכי מייתי ראיה וכן הוא אומר ולתשובת השנה, כלומר וכי לאיזה חשבון היא שנה זו, אם לא משהגלה את יהויקים:

ה] בשנה הרביעית, מפורש בסוף ספר ירמיה (נ"א נ"ט), ורד"ק כתב בשם ס"ע שהיא ג"כ השנה הרביעית שבה בא חנניה בן עזור הנביא שקר, ולא מצאתי זה בס"ע שבידי, אדרבה ניכר שאין דעתו כך, כנראה מסדור לשונו וסתימתו, שמא מ"ש בפירש"י חשב שהם דברי ס"ע, ולא היא, רש"י טעמא דנפשיה קאמר, ברם נראין דרד"ק בפירוש הכתוב בראשית ממלכות צדקיה מלך יהודה בשנה הרבעית, שהם אמת: