חות פחם בכירתו כצ"ל. ופי' רד וזרוק פחם בכירתו ונפח באפר הכירה וזרוק גפרית בתנורא שלו והכל משל להבערת החמה. ודריש מדכתיב וחמתו בערה בו ולא כתיב וימלא חמה. לכן דריש שזה היה ע"י המלאך שהבעיר אפו בו עפ"י ה' כדי לערבב שמחתו:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 3 · פסקה 15
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
לא שככה חמתו כו'. פי' חמתו על ושתי כי כה הבעיר המלאך חמתו בו שלא שככה גם אחרי שנהרגה ורק כשנתלה המן כתיב שככה ומדריש בפ"ק דמגילה שתי שכיכות אחת של המן ואחת של ושתי. ואגב זה מייתי נמי חמתו של מלך מלכי המלכים הקדוש בריך הוא כי שתי שכיכות אלו מדריש ג"כ אחת חמת מלכו של עולם ואחת של אחשורוש:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31