אם רואין אותו נאה כו'. משום דהיה לו לכתוב בקרא ותמאן ושתי לבוא. ולמה אמר הכתוב המלכה וכן מה שכתב בדבר המלך הלא למותר הוא. ודריש מן בדבר המלך שדברה דברים אשר הם לטובת המלך. וכן מה שאמרה המלכה רמזה לו שהיא מלכה בודאי בת מלך אשר לא נהג קלון גם בנשפטיו. ואתה רק קומיס אסטבלא. וגם מנהגיך מלפנים לא נכונים המה למלך:
קריאה במקור
יפה ענף על אסתר רבה · Parasha 3 · פסקה 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בעיר צלמם תבזה. ולפ"ז כתיב כחלום מהקיץ ודריש כאשר יקיצו שוכני עפר לעתיד אז בעיר פי' בעירום יתן צלמם לבוז ולחדפה:
וברוח אפך נערמו מים. דריש נערמו מלשון ערום וערטילאין. ופי' כי מחום רוח אף ה' פשטו את בגדיהם להתקרר בים ונטבעו שם:
קיניגין דידי' מצודתו. כלומר הפורענות שבו נידון לעתיד. ולפי שהרשעים נידונין ערומים בגיהנם כדלעיל להכי נערמו המצריים בעוה"ז. להראות דוגמת פורענותם העתיד לפני מותם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 6bd5a6802490eae47bf0ecac07dc4b63ddc68a60a7ad5856c4f676cfa3d5bc31