קריאה במקור

ספרי זוטא · פרק 5 · פסוק 10

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואיש את קדשיו לו יהיו, קדשי ישראל לישראל מעשר כספו ומעשר בהמתו ושלמיו קדשי כהן לכהן חטאתו ואשמו מעשרו ובכורו:
2
איש אשר יתן לכהן לו יהיה, לפה שאמרת משמרה שזכת בכסף תזכה באיל הרי מי שנתן כסף לכהן לא הספיק להביא את האיל עד שמת האיש יכול יטול הכסף מכהן ויחזיר ליורשי האיש אמ' איש אשר יתן לכהן לו יהיה. אמר ר' אלעזר ביר' שמעון זו היתה משנת ר' עקיבא עד שלא בא מזפרין משבא מזפרין אמר לי בין יהויריב נוטל את הכסף בין ידעיה נוטל את הכסף הרי מי שנתן כסף ליהויריב לא הספיק להביא את האיל עד שנכנסה ידעיה יכול יטול הכסף מיהויריב ויחזיר לידעיה אמרת איש אשר יתן לכהן לו יהיה:
3
- איש אשר יתן, מתנת איש מתנה אין מתנת קטן מתנה אין לי אלא מתנת איש ומנין את מרבה מתנת אשה ויורשי קטן אמרת ואיש אשר יתן לכהן לו יהיה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Leipzig, 1917
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914