וכל תרומה לכל קדשי בני ישראל, ריבה קדשים אחרים סתומין שאין מפורשין בענין הזה ואת מה אני מרבה החלה והחרמים והעורות והבכורות ופדיון הבן ופדיון פטר חמור. ומנין אתה אומר רשאי הוא אדם ליתן את קדשיו לכהן אחד אמ' אשר יקריבו לכהן לו יהיה ק״ו אמר רבן גמליאל לפני ר' עקיבא ומה אם דבר שאין לי בו חלק אם תתנהו לי הרי הוא שלי דבר שיש לי בו חלק אם תתנהו לי לא יהיה שלי אמר לו ר' עקיבא לא אם אמרת בדבר שאין לך בו חלק אם אתנהו לך יהיה שלך שכן אין לאחר עמך בו חלק תאמר בדבר שיש לך בו חלק אם אתנהו לך יהיה שלך שכן יש לאחר עמך בו חלק אמר רבן גמליאל ומה אם אשה שאין לי בה חלק אם אקדשנה לי הרי היא שלי זכיי בהפר נדריה ואין אחר אוסר על ידי אמר לו ר' עקיבא לא אם אמרת באשה שאין לך בה חלק אם אקדשנה לך תהא שלך זכיי בהפר נדריה ואין אחר אוסר על ידיך שכן אין לאחר עמך חלק בה תאמר בדבר שיש לך בו חלק אם אתננו לך יהיה שלך שכן לאחר עמך בה חלק אמ' איש אשר יתן לכהן לו יהיה:
קריאה במקור
ספרי זוטא · פרק 5 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Leipzig, 1917
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001197571/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 5d82a41249d1538082cb824b1e2d739949ded7d8ced9a939f3b543b74c510914