קץ שם לחשך. ס"ד ולכל תכלית הוא חוקר אבן אופל וצלמות. משמע לחושך לבד שם קץ. ואחר כך אמר ולכל תכלית לכל דבר שיכלה הוא חוקר. ודורש על חשך השכלי ועל האפילה שבאה על ידי יצר הרע שנקרא אבן. כשיקוים והסירותי את לב האבן וגו' אז לא יהיה אופל וצלמות ויהיה קץ רק לחשך ויתחיל אור האמתי. ומחה דמעה של צלמות מכל פנים. ועיין בזוהר ריש סדר זה ביתר ביאור ודרשה זו דרך אגב שעיקר השייך כאן היא הדרשה השניה. ועיין ילקוט איוב ריש כ"ח:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 89 · פסקה 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ד"א קץ שם. שכאן כתוב ויהי מקץ ולא פירש לאיזה דבר היה קץ ודורש גז"ש שהקץ היה לחשך של יוסף והקץ סבת החלום. וכמ"ש תהלים ק"ה עד עת בא דברו שלח מלך ויתירהו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8