פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 50 · פסקה 10

משיעלה עמוד השחר. שכאן כתוב כמו השחר עלה וגו' וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה הרי שכל דבריהם עם לוט אודות ההצלה היה מע"ה עד הנץ החמה ואנו רואים שיש מסדום לצוער ד' מילין הרי הליכת לוט ובנותיו ד' מילין. א"כ באיזה זמן היה עסק המלאכים עם לוט ומפורש כתוב ויתמהמה ואח"כ הוציאוהו מחוץ לעיר ובהכרח שהיה בזה שיהוי זמן מה. ע"כ דרש שמעלות השחר עד הנץ יותר מד' מילין. ובזה זמן היתר היה עסק המלאכים עם לוט וכמה זמן היתר היה דורש מ"ש וכמו השחר עלה שתיבת וכמו מיותר ללמדנו. מה זמן המפורש הליכת לוט מסדום לצוער ד' מילין וזה היה משהאיר המזרח עד שיצאה השמש וזמן הדומה לו היינו מעלות השחר עד שהאיר המזרח. שמאחר שמרבה זמן ע"כ שהם דומים. והם ג' זמנים. עלות השחר. והאיר המזרח. והנץ החמה. וכצ"ל במדרש מעלות השחר עד שהאיר המזרח ד' מילין ומשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין וכו'. ומנין שמשהאיר המזרח עד הנץ החמה ד' מילין שנאמר וכמו השחר עלה וגו' השמש יצא על הארץ וגו' זהו לפי שיטת הירושלמי ריש ברכות והיא העיקר וכן הגיה רש"י במדרש. וכ"ה בילקוט וגירסת ירושלמי יומא פ"ג ה"ב אין להולמה:

ומסדום לצוער. עי' מ"כ. וכמ"ש יומא ל"ג שהם ה' מילין ותירץ שזהו שכתוב ויאיצו ע"ש וכאן מתרץ שקידר לפניהם הדרך:

כמו וכמו מילתא וכו'. פירוש שמתיבת וכמו אנו דורשים שהזמנים שוים. כמו משהאיר המזרח עד יציאת השמש. וכמו מעלות השחר עד שהאיר המזרח:

תרין קרנין. זהו האיר המזרח שני קרני אור יוצאים מן המזרח ומאירים לעולם. ועיין בקרבן העדה שם:

הנמצאות. שהוא מיותר שהרי בהן מדבר. ועי' לעיל פרשה מ"א סי' ד' יבמות ע"ז א'. וענין המציאה שאם מוצת אבן טובה במקום סגולתו אין זה מציאה. אך אם מוצא באשפה זהו מציאה וכן כאן: