פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 27 · פסקה 2

כי כל ימיו מכאובים. ובפסוק הקודם כי יש אדם שדרש בסימן הקודם. ומ"ש כי מה הוה לאדם בכל עמלו יתפרש גם כן על הש"י כנ"ל ואח"כ אמר כי כל ימיו מכאובים וכעס ענינו שלא יתכן לפרש כן על הש"י ולא על דור המבול שהרי מפורש עליהם בתיהם שלום מפחד ולא שבט אלוה עליהם ישאו בתוף וכנור יבלו בטוב ימיהם על כן דורש שהכוונה שהיו דור המבול מכעיסים להקב"ה ומכאיבים במעשיהם הרעים. וכמ"ש שמ"ר פר' ג' פסוק כי ידעתי את מכאוביו שעתידים להכאיבני במעשיהם הרעים וכדומה הרבה ועי' במדרש קהלת שהבאתי בסימן הקודם דשם הוא דרשה אחת עם הסימן הקודם:

גם בלילה. וכמ"ש בריש משלי ונגזלה שנתם אם לא יכשילו. ופליג על מ"ש לקמן פר' כ"ח סימן ה'. וכמ"ש ועין נואף שמרה נשף. ובא להוסיף על מ"ש כי כל ימיו מכאובים שהיו מכעיסים בימים ובלילות:

ד"א וכו' זה הקב"ה. הגי' במדרש קהלת שם ואף הקב"ה הביא עליהם פורענות ביום ובלילה שנאמר ויהי הגשם על הארץ ארבעים יום וארבעים לילה ע"פ מדת מנגד וכצ"ל כאן:

ד"א גם בלילה וכו' עד וימח. צ"ע איך מרומז בפסוק וימח. ונראה לגרוס פסוק זה שעומד בו ויאמר ה' אמחה היינו שאמר אל לבו כמ"ש כאן בסוף פסוק הקודם ויתעצב אל לבו. וזהו לא שכב לבו. ומ"ש ביום ובלילה היינו ממ"ש גם בלילה מרבה ביום וע"פ מדת מנגד כנ"ל שכשם שחטאו ביום ובלילה כך הביא עליהם פורענות ביום ובלילה. וע' במדרש קהלת שם:

גומר את מלאכתו. היינו מלאכת היום בטיט ולבנים היה עובד בו בביתו גם בלילה:

גם זה הבל. כוונת המדרש שמ"ש בפסוק זה גם זה הבל. נלמד מפסוק הקודם שכתוב שם גם זה הבל ורעה רבה וכאלו כתוב גם בפסוק זה ורעה רבה אלא שקיצר על זה חתם המדרש וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ ובאופן זה שייך פסוק גם זה הבל לפסוק כי רבה רעת האדם: