פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 3 · פסקה 5

ה' פעמים. מדה יו"ד מדבר שהוא שנוי. והתורה נקראת אור כמ"ש ותורה אור:

כנגד ספר בראשית. עיין לקמן פר' ס"ד סימן ח':

שבו נתעסק. וזהו יהי אור בלשון צווי. היינו סיפור הבריאה. וכל הדורות והתולדות של האבות והשבטים. הכל בנין העולם ובנין ישראל. וכל הענין להוציא מן הכח אל הפועל וזה נקרא אור. שהדבר שהוא בכח הוא כמו בחושך וחושבד' מיני אור. א' ההוצאה מן הכח אל הפועל כנגד ספר בראשית. ב' אור הישועה. שהצרה הוא חושך. והישועה אור כנגד ספר שמות. ג' אור השכל שהסכלות הוא חושך. והחכמה אור כנגד ספר ויקרא. שההלכות אור המעשה. ד' אור החיים. המות הוא חושך והחיים הוא אור. ספר במדבר. וספר דברים. ג"כ כנגד אור החכמה. כמו ספר ויקרא שכולו הלכות וזהו מלא הלכות ומ"ש רבות שהם מינים רבים קרבנות צרעת. נדות. יולדות. וזיבות. ועריות. בהמות טהורות וטמאות. ולכן אמר בלשון כפול אור כי טוב. ואין טוב אלא תורה. לאור יום. וכן ספר דברים. והקשה שבשלמא ספר ויקרא נקרא מלא הלכות. שאין בו סיפורים אחרים רק הלכות. אך ספר דברים יש בו הרבה סיפורים. והשירה והברכות שאינם הלכות. ותירץ שאצל ספר ויקרא כתב אור כי טוב. שהוא אחד. שהאור טוב מורה על כפל הלכות רבות. אך נגד ספר דברים. שינה ואמר לאור יום. שהם ב' ענינים. כמ"ש בסימן הסמוך. שאור ויום ב' דברים ובילקוט כאן הגי' אף הוא שינה בו דברים. פי' שספר דברים הוא משנה תורה. שחוזר בו בדברים שכתובים בד' ספרים הקודמים. ועל כן על ספר ויקרא שהוא מלא הלכות. אמר אור כי טוב. והוא דבר אחד. שהאור טוב. אך על ספר דברים. אמר לאור יום. שהוא כפל לשון השני מענין הראשון. אף שאינו דומה ממש. כמו משנה תורה. שהיא ענין של כל התורה. וזה ברש"י שעל המדרש בשם ס"א: