קריאה במקור

פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 100 · פסקה 4

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויתמו בכי. ויתמו משמע שתמו לגמרי מלבכות שלא היה מי שיבכה עוד אך ויעברו ימי בכיתו משמע מלשון העברה ממקום למקום שאלו פסקו ואלו התחילו. וזהו שדורש על שמשה היה במקום אחד עם בניו וכל ישראל בכו יחד ופסקו יחד אחר שלשים יום והאומות שבסביבות שנאו את משה ולא בכו עליו אך יעקב אהבוהו המצרים וכנען והיו ימי בכיתו עובר ממקום למקום:
2
לגדלת שתפייס למלכה. מגדלת וקולעת שער וכמ"ש במס' חגיגה דף ה' מרים מגדלת שער ועי' מ"כ כמש"ש מרים מגדלת דרדיקא. ודורש וידבר יוסף אל בית פרעה ביתו זו אשתו וכתיב דברו נא ע"י אמצעים. וכמ"ש ויק"ר ס"פ י"ט על סנהדרין שבקשו לגדלת וגדלת למלכה ע"ש ומ"ש שאין אבל נכנס כמ"ש באור פני מלך חיים:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Midrash Rabbah, Vilna, 1878
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3fc1a0ae28584bc4f665ca376f188d00af7bf99d1f6feda4db27bb8e36b91cb8