פירוש מהרז״ו על בראשית רבה · פרק 5 · פסקה 6

א"ר אליעזר מתחלת ברייתו של עולם. כאן חסר ותשלומו בד"ר פר' יו"ד סי' ב' ובקהלת רבה. פסוק וידעתי כי כל אשר יעשה כו'. ובד"ר פירשתי יותר ע"ש. וכוונתו על פסוק וידעתי כי כל אשר יעשה האלהים הוא יהיה לעולם. עליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. והאלהים עשה שייראו מלפניו. משמע שמ"ש ברישא דקרא. כל אשר יעשה אלהים וכו' אינו שייראו מלפניו. והול"ל כי כל אשר יעשה אלהים שייראו מלפניו. ע"כ דרש שרישא דקרא שמדבר בענין הבריאה הטבעית. במנהג תמידי. ואין זה גורם יראה לרוב בני אדם שחושבים שהוא דבר טבעי ולא יראו ולא יקחו מוסר. ואך כשרואים דבר חדש ועונש שיוצא ממנהג הטבעי. אז מתבוננים שיש דין ויש דיין ומתיראים. וא"כ מ"ש עוד הפעם והאלהים עשה. היינו היפך מ"ש ברישא דקרא שעליו אין להוסיף וממנו אין לגרוע. שאם עושה שמוסיף וגורע. זהו גורם שייראו מלפניו. ומ"ש במדרש שהאלהים עשה שהוסיף וגרע דורש כן עפ"י מדה ט'. והוא"ו של והאלהים וא"ו המהפך. הרי שהוסיף וגרע. וכאן לא פירש מה שהוסיף וגרע. ומתפרש ע"פ מדה י"ז. הקורא למי המים וישפכם על פני ארץ. ב' פעמים. א' בעמוס ה' ח'. ושם ט"ו. ועיין לקמן סוף פר' כ"ג. וש"נ:

אחת בדור המבול. לא יתכן גירסא זו. שהרי דור המבול לא נידונו ע"י ים. כמפורש בתורה וצריך לגרוס בדור אנוש ובדור הפלגה. שדור אנוש היה קודם למבול. ועיין לקמן סוף פרשה כ"ג על דור אנוש. וכן מצאתי בירושלמי שקלים פרק ג' הלכה ב'. ולפי מ"ש לקמן פרשה כ"ה סימן ב' יש לקיים הגירסא ע"ש. וב' דרשות הם. ועיין לעיל פר' ד' סוף סי' ו'. ובפר' זו סוף סי' א':

לגיון קשה. לעיל פר' ד' סוף סי' ו'. והביא ראיה שמ"ש והאלהים עשה שייראו מלפניו מדבר בענין מים של ים שגורם יראה. כמ"ש כונס כנד מי הים וכו' ייראו מה' כל הארץ. ולכך עשה מי אוקינוס גבוה מכל העולם כמ"ש לעיל סוף סימן ג'. וזהו כנד כמ"ש נצבו כמו נד נוזלים. גבוה כחומה. וכן כאן והאלהים עשה שייראו מלפניו מדבר בים אוקינוס שהוסיף וגרע: