אגדת בראשית · פרק 74

פרק (ע"ג) [ע"ד] נביאים.
[א] שמעו דבר ה' בית יעקב (ירמי' ב ד). זש"ה כי כאשר השמים החדשים וגו' (ישעי' סו כב) אמר הקב"ה השמים אמרתי להם דבר וקיימו, שנאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו), ואתם אין אתם שומעין, שמעו דבר ה', בטלתן כל הדברות, אנכי [ה' אלהיך] (שמות כ ב). כחשו בה' (ירמי' ה יב). לא יהיה לך אלהים אחרים (שמות שם ג). כי מספר עריך היה אלהיך (ישראל) [יהודה]. (ירמי' ב כח). לא תשא (שמות שם ז), ואם חי ה' יאמרו אכן לשקר ישבעו (ירמי' ה ב). זכור (שמות שם ח), ואת שבתותי חיללו (יחזקאל כ כד). כבד (שמות שם יב), אב ואם הקלו בך (יחזקאל כב ז). לא תרצח לא תנאף לא תגנוב (שמות שם יג יד טו), ואתם רצוח וגנוב ונאוף (הושע ד ב). לא תענה (שמות שם טז), כי קמו בי עדי שקר (תהלים כז יב). לא תחמוד (שמות שם יד), חמדו שדות וגזלו (מיכה ב ב), בטלתן כל הדברות, קיימו דבר אחד ואני אסלח לכם, ואיזה זה שבת, שכן אמר ירמיהו לישראל לא תוציאו משא מבתיכם ביום השבת וכל מלאכה לא תעשו וגומר (ירמי' יז כב), וישבה העיר הזאת לעולם (שם שם כה), ואם לא תשמעו אלי וגו' (שם שם כז), בי נשבעתי נאום ה' כי לחרבה יהיה הבית הזה (שם כב ה), לכך נאמר שמעו דבר ה', ואין שמעו דבר ה' אלא שבת, שנאמר ממצוא חפציך ודבר דבר (ישעי' נח יג). וכן הקב"ה אמר למשה ואתה דבר אל בני ישראל לאמר [אך את שבתותי תשמרו] (שמות לא יג).

[ב] ד"א שמעו דבר ה' כפרתם בעשיה, קיימו את השמיעה, משל למלך שארש אשה בת אבות, ואמר לשושבינה מה היא מכנסת לי, אמר לו שתי מרגליות מעולות, שאין להם דמים, וראה אותן משנטלה, הלכה למרחץ ואיבדה אחת, והיתה מתביישת לבא אצל בעלה, שמע המלך ואמר לה אבדת אחת שמרי את השניה, ואין כלום רע, כך כשעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה, הכניסו להקדוש ברוך הוא עשייה ושמיעה, שנאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע (שמות, כד ז), אמר הקב"ה איבדתן נעשה, קיימו נשמע, שמעו דבר ה'.

[ג] ד"א שמעו דבר ה'. עד שלא תהיו משוטטין ומבקשין דבר ולא מוצאין, שנאמר ונעו מים (ועד) [עד] ים ומצפון ועד מזרח ישוטטו לבקש את דבר ה' ולא ימצאו (עמוס ח יב). ולא עוד אלא שאני רואה האיך אתם מחזירין אחרי ולא מוצאין, ואני משחק בכם, לומר לא שמעתם כשהייתי דר אצלכם, הרי אתם מחזירין בכל העולם, וכן שלמה אומר יען קראתי ותמאנו וגו'. גם אני באידכם וגו'. בבוא כשואה וגו' (משלי א כד כה כו). משל למלך שקרא למטרונה שלו ולא ענתה אותו, כעס ויצא לו למדינת הים, התחילה פורשת בספינות בימים ובנהרות ובמדברות חוזרת לראות דמותו, ולא מוצאו, והמלך שומע ומשחק עליה, ואומר כשהייתי אצלה בקיטון, וקראתי אותה ולא השגיחה עלי, ועכשיו היא מחזרת בכל העולם, אף אני איני משגיח בה, כך אמר הקב"ה כשהייתי בביתי עמהם, אמרתי להן שמעו דבר ה', ולא הטיתם את אזנכם, שנאמר ולא שמעו אלי ולא הטו [את אזנם] (ירמי' ז כו) הריני יוצא מכאן, שנאמר היי' אין בציון וגו', (ירמי' ח יט), והן משוטטין בימים ובנהרות ובמדברות ומבקשין דבר, שנאמר ונעו מים (ועד) [עד] ים וגו' (עמוס שם), ורוח הקודש צווחת ואומרת יען קראתי וגומר גם אני וגו' (משלי שם). שמעו דבר ה', אבל אם תשמעו תשבו בשלום ותחיו, שנאמר [ה'] שמעו ותחי נפשכם (ישעי' נה ג).