פרק (ס"ז) [ס"ח] נביאים.
בשנת שתים לדריוש וגו'. היה דבר ה' ביד חגי הנביא (חגי א א). זש"ה קול קורא במדבר וגומר כל גיא ינשא וגו' ונגלה כבוד וגומר (ישעי' מ ג ד ה), קול קורא [במדבר]. א"ר [לוי] למה במדבר, אלא בנוהג שבעולם מי שהיה בידו מרגלית ואיבדה, היכן הוא מבקשה לא במקום שאיבדה, כך הקב"ה איבד את ישראל במדבר, שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במדבר יד לה), ולשם הוא הולך ומבקש, קול קורא במדבר, [פנו דרך], ומה יש לנו לפנות, אמר להן פנו ע"א מבתיכם, שכן לבן אומר לאליעזר, מתירא את ליכנס לכאן, מפני ע"א, כבר עקרתי אותה מכאן בשבילך, שנאמר ואנכי פניתי הבית (בראשית כד לא), ומהו ומקום לגמלים (שם שם), אמר לו לבן, אין רבקה גונבת ע"א, ואנכי פניתי הבית, ומי גונבת רחל העתידה לעמוד גונבת ונותנת אותן במקום הגמלים, שנאמר ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל (בראשית לא לד). ד"א ואנכי פניתי הבית מצלמו של מנשה, ואימתי כשיצא נבוכדנצר להחריבה שנמשל בגמל, שנאמר רכב חמור רכב גמל (ישעי' כא ז), רכב חמור זה משיח, רכב גמל זה נבוכדנצר, שביום שהחריב נבוכדנצר את הבית נולד משיח, שנאמר והלבנון באדיר יפול (ישעי' י לד), ויצא חוטר וגומר (ישעי' יא א). לכך פנו דרך ה' ישרו בערבה (ישעי' מ ג), ישרו עצמכם כאותה שישרתי למי שהיו בארץ ערבה ושוחה, ישרו בערבה למי מסילה לאלהינו כל גיא ינשא (שם שם), שאין אתם מתיראין עוד מן העונות, שנאמר ראי דרכך בגיא (ירמי' ב כג). ד"א כל גיא ינשא. מנשא אני את משה אותו שנקבר בגיא, שנאמר ויקבור אותו בגיא (דברים לד ו). משל לחכם שמסר בנו לסופר ללמוד תורה הלכות ומדרשות, באו למנותו חכם, אמר נשבע אני שאין בני נתמנה חכם, עד שיבוא רבו ויקדש לו, כך מסר הקב"ה ישראל למשה ולמד אותן הכל, שנאמר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים (דברים ד ה), והמשיח בא לגאול אותן, והקב"ה אומר לו נשבע אני שאין בני נגאלין עד שיבוא משה רבן, שנאמר וירא ראשית לו וגומר, למה שאני מנשאו כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו (ישעי' שם), אלו המלכיות, שנאמר ואשא עיני (וארא) [ואראה] והנה ארבע מרכבות [יוצאות] מבין שני ההרי' וגו' (זכרי' ו א), והיה העקוב למישור (ישעי' שם), זה יצר הרע, שנאמר עקוב הלב וגו' (ירמי' יז ט). והרכסים לבקעה (ישעי' שם), אלו בני אדם הרשעים, שכן דוד אומר תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש וגו' (תהלים לא כא), ואח"כ ונגלה כבוד ה' וגו' (ישעי' שם), לפי שבעולם הזה הנביאים מתנבאים זה אומר ראיתי את השם במזבח, שנאמר ראיתי [את] ה' נצב על המזבח (עמוס ט א). יחזקאל אומר היו היה דבר ה' וגומר על נהר כבר (יחזקאל א ג). עמוס אומר בחומה, שנאמר הנה ה' נצב על חומת אנך וגומר (עמוס ז ז), והתנבא חגי נביא על יהודיא די ביהוד ובירושלים (עזרא ה א), אבל לעתיד לבוא [הכל] רואין אותו שנאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (ישעי' מ ה).
בשנת שתים לדריוש וגו'. היה דבר ה' ביד חגי הנביא (חגי א א). זש"ה קול קורא במדבר וגומר כל גיא ינשא וגו' ונגלה כבוד וגומר (ישעי' מ ג ד ה), קול קורא [במדבר]. א"ר [לוי] למה במדבר, אלא בנוהג שבעולם מי שהיה בידו מרגלית ואיבדה, היכן הוא מבקשה לא במקום שאיבדה, כך הקב"ה איבד את ישראל במדבר, שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו (במדבר יד לה), ולשם הוא הולך ומבקש, קול קורא במדבר, [פנו דרך], ומה יש לנו לפנות, אמר להן פנו ע"א מבתיכם, שכן לבן אומר לאליעזר, מתירא את ליכנס לכאן, מפני ע"א, כבר עקרתי אותה מכאן בשבילך, שנאמר ואנכי פניתי הבית (בראשית כד לא), ומהו ומקום לגמלים (שם שם), אמר לו לבן, אין רבקה גונבת ע"א, ואנכי פניתי הבית, ומי גונבת רחל העתידה לעמוד גונבת ונותנת אותן במקום הגמלים, שנאמר ורחל לקחה את התרפים ותשימם בכר הגמל (בראשית לא לד). ד"א ואנכי פניתי הבית מצלמו של מנשה, ואימתי כשיצא נבוכדנצר להחריבה שנמשל בגמל, שנאמר רכב חמור רכב גמל (ישעי' כא ז), רכב חמור זה משיח, רכב גמל זה נבוכדנצר, שביום שהחריב נבוכדנצר את הבית נולד משיח, שנאמר והלבנון באדיר יפול (ישעי' י לד), ויצא חוטר וגומר (ישעי' יא א). לכך פנו דרך ה' ישרו בערבה (ישעי' מ ג), ישרו עצמכם כאותה שישרתי למי שהיו בארץ ערבה ושוחה, ישרו בערבה למי מסילה לאלהינו כל גיא ינשא (שם שם), שאין אתם מתיראין עוד מן העונות, שנאמר ראי דרכך בגיא (ירמי' ב כג). ד"א כל גיא ינשא. מנשא אני את משה אותו שנקבר בגיא, שנאמר ויקבור אותו בגיא (דברים לד ו). משל לחכם שמסר בנו לסופר ללמוד תורה הלכות ומדרשות, באו למנותו חכם, אמר נשבע אני שאין בני נתמנה חכם, עד שיבוא רבו ויקדש לו, כך מסר הקב"ה ישראל למשה ולמד אותן הכל, שנאמר ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים (דברים ד ה), והמשיח בא לגאול אותן, והקב"ה אומר לו נשבע אני שאין בני נגאלין עד שיבוא משה רבן, שנאמר וירא ראשית לו וגומר, למה שאני מנשאו כל גיא ינשא וכל הר וגבעה ישפלו (ישעי' שם), אלו המלכיות, שנאמר ואשא עיני (וארא) [ואראה] והנה ארבע מרכבות [יוצאות] מבין שני ההרי' וגו' (זכרי' ו א), והיה העקוב למישור (ישעי' שם), זה יצר הרע, שנאמר עקוב הלב וגו' (ירמי' יז ט). והרכסים לבקעה (ישעי' שם), אלו בני אדם הרשעים, שכן דוד אומר תסתירם בסתר פניך מרוכסי איש וגו' (תהלים לא כא), ואח"כ ונגלה כבוד ה' וגו' (ישעי' שם), לפי שבעולם הזה הנביאים מתנבאים זה אומר ראיתי את השם במזבח, שנאמר ראיתי [את] ה' נצב על המזבח (עמוס ט א). יחזקאל אומר היו היה דבר ה' וגומר על נהר כבר (יחזקאל א ג). עמוס אומר בחומה, שנאמר הנה ה' נצב על חומת אנך וגומר (עמוס ז ז), והתנבא חגי נביא על יהודיא די ביהוד ובירושלים (עזרא ה א), אבל לעתיד לבוא [הכל] רואין אותו שנאמר ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר (ישעי' מ ה).