מדרש שכל טוב · בראשית · פרק 25 · פסוק 18

וישכנו כלומר בני ישמעאל:

מחוילה. שכתוב בה ארץ החוילה אשר שם הזהב (שם ב יא):

עד שור. היא קדש:

אשר על פני מצרים. גבול כנגד גבול:

באכה אשורה. מצד השלישי:

על (כל פני) [פני כל] אחיו נפל. באחוזתו בין בני קטורה לבני יצחק. הכא אמר נפל, ולהלן הוא אומר ישכון (בראשית טז יב), אלא בכל ימים שהיה אברהם קיים אמר ישכון, לאחר שנפטר אברהם נפל ישמעאל, ויש אומרים עד שלא פשט ידו בבית המקדש ישכון, כיון שפשט ידו בבה"מ נפל, ועליו הכתוב אומר על כן לא השכילו וכל (מרשתה נפרצה) [מרעיתם נפוצה] (ירמיה י כא):

שלמה פרשת לחיי שרה וירויחו דורשי הפרשה וישכילו וסמך לה פרשת עטרת הזקן ותפארת הבנים. עטרתו של אברהם שניצל מכבשן האש, אלא בשביל יעקב ובניו שעתידין לצאת ממנו, שנא' כה אמר ה' אל בית יעקב אשר פדה את אברהם וגו' (ישעיה כט כב). יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה הראיני את מראיך השמיעני את קולך כי קולך ערב ומראך נאוה (שה"ש ב יד). אמר הקב"ה בת עמי דמיתיך ליונה המתחופפת בכנפיה וניצולת, כך אתה מחופפת במצותי וניצלת ומסתתרת בחגוי ובמדרגה בשביל שאני מכסך, וכל כך למה, מפני שאני מתאוה שתשחרי פני בצר ליך, כי קולך ערב לפני בשיחות תפילתך, ומראך נאוה לפני בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, וזה דרכך מנעוריך ואהבת כלולותיך, כי לאמותיך עקרתי ארבעתן שהייתי מתאוה לשיחתם ולתפלת בעליהן ונעתרו לי ופקדתי אותם: