ואמרתם זבח פסח הוא לה'. לשמו אנו עושים בעבור אשר פסח על בתי בני ישראל במצרים. ר' יוסי הגלילי אומר ראויין היו ישראל כלייה במצרים עד שגמר האחרון שבהם את פסחו:
קריאה במקור
מדרש שכל טוב · שמות · פרק 12 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
בנגפו את מצרים ואת בתינו הציל. מכאן שנתנה רשות למלאך לחבל, אלמלא שהציל הקב"ה את בתינו, זו הוא ששנינו בכל דור ודור חייב אדם ליראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, וכה"א ואותנו הוציא משם (דברים ו כג), לא נאמר ואותם אלא ואותנו:
פשוטו של מקרא מה העבודה הזאת לכם, שהרי קרבן עצרת תלוי בראשית קציר חיטים ובא בשתי הלחם, וקרבן ששה עשר בניסן תלוי בקציר העומר, וקרבנות החג תלויין באסופי התבואות, אבל קרבן הפסח במאי תלוי:
ואמרתם. יען אשר פסח על בתי בני ישראל:
ויקד העם וישתחוו. מכאן שצריך האדם להודות על בשורה טובה. וכה"א ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם וגו' (שמות יח י), ללמדך שכל הרואה ושומע נסים שעשה הקב"ה לישראל במצרים צריך ליתן שבח למקום:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Sechel Tob, Berlin 1900-1901
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://beta.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001725650/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 779fab8f1a8257cc94a9e0a0f8dded1115cb61032e810c6efc8191366e61b958