והוא מהשנא עדניא וזמניא. ומפרש כי בא לקונן על העם אשר יצאו מירושלים במקום אשר שתו מי השלוח מים זכים נקיים ומתוקים ללכת בבלה לשתות מים עכורים וסרוחים. ומה שהביא לזה הפסוק והוא מהשנא עדניא וזמניא. בא לדרוש כי עדניא הוא על העידונים אשר חדלו מהם וזה זכות ומתיקות המים. וזמניא הוא המועדים אשר שרו אז שירים ותשבחות להקב"ה ועכשיו נהפכו להם לאבל וקוראים קינים ונהי:
קריאה במקור
יפה ענף על איכה רבה · פתיחתא · פסקה 19
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ושותין מי פרת. ואיתא בשוח"ט על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו כי רבים בישראל מתו משתיית מי פרת מאשר מתו ע"י נ"נ. והא דאיתא בב"ר פי"ז בשבח מי פרת שפרין ורבין ופירש"י שמברין את הגוף. וי"ל דלגבי מי השילוח מימיו עכורים וסרוחים וע"י שהיו ישראל רגילין במי השילוח מתו משתיית מי פרת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3d22f5b794bd117d4b4dbd95bf31a981444db2b565b66d9ed8103ad5e46dea83