נעשה ראש. בעונות ישראל כדי שיצר להם תמיד והתוס' בפרק הניזקין פירשו שזהו לכבוד ישראל שלא יהיו כפופין אלא לגדולים:
קריאה במקור
יפה ענף על איכה רבה · Parasha 1 · פסקה 31
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את מוצא עד שלא חרבה כו'. מילתא אחריתי לומר דהיו צריה לראש לאו לגופה אתא אלא לדיוקא דמקמי הכי לא היה ראשיות בצרינו דהיינו מדינה חשובה כקסרין ודומיהן שלא נתחדשו אלא מחורבנה של ירושלים וכדאמרינן בפ"ק דמגילה על הפסוק אמלאה החרבה:
מפשוטיה. מקביעות עתותיו לתורה וכפי חשבון הפרקים שלמד ידע כמה שעות היו מהיום והלילה:
מית נידון. זה חולה על מה דאיתא בגיטין שברח ונתגייר:
הורגין את הנחש ושוברין את החבית. פי' אע"פ שעומד לשבור את החבית ע"י הריגת הנחש אין ראוי למנוע מזה:
מן דכבשה כו'. מכאן נראה דאספסיאנוס כבש את ירושלים והחריב את בית ה' ובגיטין וכן בכמה מקומות איתא שטיטוס עשה כל זה:
חושבנא דאצבע. זה הוא חשבון הידוע על האצבעות לדעת כפל כל מספר מן ששה עד ט':
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3d22f5b794bd117d4b4dbd95bf31a981444db2b565b66d9ed8103ad5e46dea83