גלו ישראל י' השבטים ע"י תגלת פלאסר ושלמנאסר מלכי אשור. ומ"ש לשלשה מקומות שבוש הוא דפתח בשלשה וסיים בה'. וגם לא מביא קרא לאותם שחוץ מנהר סמבטיון. והנכון כגירסת הירושלמי דס"פ חלק ג' גליות גלו ישראל. א' לפנים מנהר סמבטיון. וא' לדפני של אנטיוכי. וא' שירד עליהם הענן וכסה אותן וכשהן חוזרין הן חוזרין מג' גליות. מה טעמא לאמר לאסורים צאו אלו שגלו לפנים מנהר סמבטיון (פי' שהם אסורים על ידי הנהר שזורק אבנים וחול כל ימי השבוע זולת בשבת. וכמ"ש רש"י בסנהדרין בפ' ד' מיתות. ובשבת לא יוכלו לעבור דאיכא טפי מתחום שבת) ולאשר בחשך הגלו אלו שירד עליהם הענן וכסה אותם. על דרכים ירעו ובכל שפיים מרעיתם אלו שגלו לדפנה של אנטיוכי (פי' כי המכוסים בענן ויושבים בחשך יוסר הענן ויגלו ואור ה' עליהם יזרח. והנתונים בדפנה של אנטיוכי שהם קרובים לנו ואבדו דרכם לבוא ימצאו דרך לשוב לארצם):
קריאה במקור
יפה ענף על איכה רבה · Parasha 2 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
סכופים וסכיפים.נראה דדריש תאניה ואניה בב' מלות. תאני יה ואני ים. ומפרש תאני ואני מלשון השחתה וזה שאמר סכופים וסכיפים ופי' שהם מושחתים ומבולעים מאת יה על עונותיהם:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3d22f5b794bd117d4b4dbd95bf31a981444db2b565b66d9ed8103ad5e46dea83