פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 15 · פסקה 8

שנאמר ואני נתתי וכו' אלהים דבר בקדשו וגו'. המדרש הזה פליאה דעת. ואחר העיון נ"ל כמ"ש ב"ר פ' מ"ב ס"ה עמק השידים וג' שמות כו' ועמק סוכות דהיינו מ"ש כאן אלהים דיבר בקדשו וגו' אעלוזה אחלקה שכם ועמק סוכות אמדד ואא"ע לדוד כמ"ש שם ת"ע לאברהם שנזכר בפסוק הקודם נתתה ליראיך נס להתנוסס וגו' שדרשו בב"ר ריש פר' נ"ה על אברהם. וכן פסוק הסמוך למען יחלצון ידידיך הושיעה ימינך וענני שאברהם נקרא ידיד כמ"ש מה לידידי בביתי וכמ"ש אברהם אוהבי. וימינך נדרש ג"כ באברהם כמ"ש וימינך תסעדני ב"ר ריש פר' מ"ח א"כ גם פסוק אלהים דיבר בקדשו אמרו אברהם ושם דרשו כפי פשוטו על עיר ומקום של עמק סוכות שמדד שם וחלק הביזה ע"ש וכאן דורש בא"א אלהים דיבר ולא פי' מה דיבר אלא שמפורש כאן היינו תי' בקדשו הוא הדיבור שהבטיח על מקום קדשו הוא ביהמ"ק ואחלקה שכם פי' חלק כמ"ש ואני נתתי לך שכם. וכמ"ש ב"ר סוף פ' צ"ז וכאן הכוונה על חלק ביהמ"ק. ומ"ש ועמק סוכות עי' מ"ש ב"ר מ"ב שם או כמ"ש ויהי בשלם סוכו. אמדד. על מדות של ביהמ"ק. למזבח. לאולם. ולהיכל. ילק"ק הכל בכתב מיד ה'. ודורש כאן החודש הזה וגו' ראשון הוא לכם וביהמ"ק נקרא ראשון כמ"ש לעיל פ' זו ס"ס א'. ובניסן עתידין לגאול ואז יבנה לנו מרום מראשון ראשון לציון. ובהכרח שכן צ"ל וכיון ששמע אברהם כן מה אמר אלהים דיבר בקדשו אעלוזה אחלקה שכם כד"א ואני נתתי לך שכם אחד ודו"ק: