משל למלך. שהיה עושה בכל שנה יום שמחה ללידת בנו וכשנשבה עשה בכל שנה יום אבל. וכשנפדה התחיל לעשות יום שמחה ביום פדיונו ולא ביום לידתו. והנמשל שתחלה עשו השמחה לבריאת העולם וליום לידתם וכשירדו למצרים עשו אבל על הירידה למצרים וכשנפדו עשו שמחה חדשה על חודש ויום הפדיון ולא ללידה. והמדרש נלקה בחסר וחילוף וכצ"ל כך עד שלא ירדו למצרים היו מונים לבריאה ללידה משירדו למצרים היו מונים אבל לשעבוד וכשנפדו התחילו מונים לחודש שנפדו ע' פסיקתא פ' ט"ו סי' י"ז וילקוט כאן ראיה לסוף הדברים:
קריאה במקור
פירוש מהרז״ו על שמות רבה · פרק 15 · פסקה 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Midrash Rabbah, Vilna, 1878
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001987091/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 4fff13d40f88216404e0705a3f0d8bc48bf2048bc075b134942026f20b39d488